עטוף בוורד

תודה לך, אדון שלי.

תודה על המקלחת ...., כמה התגעגעתי לראות אותך כ- אדון קשוח , ולעומת זאת מאהב הכי עדין בעולם. תודה על העונג שהענקת לי היום . תודה על שלא השתמשת בחגורה בתור עונש, וסלחת לי. (מה אני אעשה, כאב לי, ולכן שמתי את היד על ה.... אינסטינקטיבית, ובלי רשות . סליחה אדון שלי). תודה לה' על שעדיין אני הכלבונת של אדוני.

לילה טוב.

בוקר טוב, אדון שלי. השמש היום זורחת בצבע כתום בשבילך במיוחד, הפרחים פורחים בצבעי הקשת בשבילך במיוחד. יום מקסים לך. ארוכה כול כך הדרך עד הערב, כשאתה לא איתי....בינתיים לפחות השמיים יאירו רק לשנינו, ביום . ובערב הכוכבים יאירו לשנינו, ואני אלך אחריך ואז נשחק המון במשחקי האהבה. רק אתה ואני.....האהבה שמאחדת את הלבבות.

היום בצהריים, נסעתי לעזריאלי , לפגוש את החברה הכי טובה שלי. שלחתי כמובן הודעה לאדון שלי .
מאוד אוהבת להיות בתוך "המפלצת" הזאת, שקוראים לה:"מגדלי עזריאלי" . החברה שלי הכי מקסימה בעולם, ואנו נפגשות שם לכוס קפה, סיבוב ב"אפריל" – חנות לבשמים, וקוסמטיקה. היא פשוט מטורפת על בשמים. אני מצידי , לא מסוגלת לעבור ליד החנות המטריפה של מיכל נגרין. כשאני נכנסת לשם , פתאום, אני נמצאת במקום אחר, זה לוקח אותי לתקופה אחרת,  יש מין שלווה, יופי, וקסם בחנות הזאת. אז, זהו, נושמת את האווירה,  עוברת על הפריטים החדשים, בודקת מחירים, ומבטיחה לעצמי שהחודש אני אחדש את המלאי.

האדון שלי לא אוהב שאני מעשנת. האדון בכלל לא אוהב את זה. לא פעם, ולא פעמיים, שילמתי על סיגריה מחיר כבד.  גופי הרגיש את נחת זרועו, השוט שלו טייל על גופי בהצלפות חזקות מצידו, בתוספת גם הטפת מוסר, שזה לא בריא, לא חסכוני, מסריח וכו'.
אני יודעת שזה בכלל לא בריא, וזאת מין סוג של התמכרות.... , ובעיניי להיגמל זה כמו לעבור דרך קיר. ז"א בלתי אפשרי. לחשוב רק ,מה אעשה בלי ה....., מה אעשה בבוקר כשאני שותה את הקפה של הבוקר???
אבל אתמול כשהיינו יחד, ואני כמובן , לא התאפקתי, עישנתי. (לא הייתה לי שום כוונה להרגיז את האדון שלי). קשה לי להילחם עם הסיגריה , אני נכנעת  - חופשי - כמו שנכנעת ומתמסרת לאדון , מתמסרת גם לסיגריה. שוב האדון שאל אותי : "עישנת?" , ותשובתי הייתה בהתאם.  להפתעתי, לא הייתה שום תגובה מצידו, שום עונש, שום "חינוך", רק דממה מוחלטת.
את המילים שבאו אחרי הדממה, אזכור עוד הרבה זמן.  האדון ביקש לברר , במי אני בוחרת - באדון, או בסיגריה.
התנאי להישארותי, כלבונת שלו, אתו,  יותר נכון האולטימטום היה - או אדון, או סיגריה.(למרות שגם הסיגריה בסופו של דבר הפכה "לאדונית שלי" .
אז הפנמתי את המילים , הבנתי את משמעותם, ועכשיו אני בשלבי גמילה שלי, מסיגריה :)))) , כמובן.... כי את האדון שלי, אני לא מוכנה  לאבד, כי לא אוכל לנשום בלעדיו, ובלי נשימה אין חיים. ובלי האדון שלי, איך אוכל להמשיך........ ????

יום ראשון בבוקר. שבוע חדש. שבוע שהתחיל עם המון תקוות ,ציפיות וכמיהה לפגוש את האדון שלי.
עם כול צלצול טל' , מתאכזבת כשלא רואה את שמו של האדון על הצג, מצפה לשיחת  טלפון מפתיעה השואלת: "מתי את מסיימת לעבוד היום?" (נמסה מהפתעות שלו, והלב מתחיל לרעוד עוד לפני שאני מרגישה את הידיים החזקות , את קולו הנעים , את הפקודות ), ואז אני יודעת שאני במרחק נגיעה באדון שלי, ושוב  אראה אותו, אעשה כול מה שהוא מבקש, מאהבה והערצה אליו.
ראשון בבוקר, הטל' צלצל , אדון שלי מתקשר - אני בעננים מרוב שמחה. כבר נרטבת רק ממשמע קולו.
אומר לי: "תתכונני, מגיע אליך בצהריים".
כמובן מכינה את עצמי מא' עד ת'' ' וממתינה.... ממתינה.... צלצול בפעמון הדלת, ... האדון שלי בפתח,
ליבי נמס מרוב אושר.
......ואני כבר מתגעגעת למפגש הבא.