שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים

דברים שעוברים לי בראש (ובמקומות אחרים...)
לפני 11 שנים. 4 בפברואר 2013 בשעה 12:03

לא הייתי מעולם בעד בגידות, זה דבר נורא בעיניי, לא שזה היה מונע ממני ללכת לסשן או לשכב עם גבר נשוי, אבל.... כל זה עד לזוגיות שלי, אבל מה הייתם עושים אילו הייתם במקומי הרי כל מי שמכיר אותי יודע שאני דו ומאחר ואני נשואה לגבר גברי בעל איבר זכרי, אין ביכולתי להשיג בחורה ולבצע בה את זממי ( גם כי לא רוצה לפגוע בו) מצד שני מחקרים מוכיחים שסקס זה לא מותרות, זה בדיוק כמו אוכל ושתיה, אז תארו לכם שאני לא אוכלת כבר שנתיים, בא לי לאנוס בחורות ברחוב וזה נהיה לי קשה, אבל גם מפחיד, אם אמצא לי כוס לספק את צרכיי האם אני לא פותחת פה תיבת פנדורה??? מי אמר שרק לי מותר? והכי גרוע מה אם הוא ייפגע?

לפני 12 שנים. 28 באוקטובר 2012 בשעה 18:15

אני מתגעגעת לזיין בחורות, בעלי טוען שאני לסבית, אבל אני דו לגמרי, אז זה מובן למה אני מתגעגעת לכוס :(

לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 11:56

אם את לא קושרת- את לא באמת שולטת,איך זה שאת לא מתה על קשירות?! את בכלל ונילית.

אם את אוהבת לנייש- זה כי את לסבית אין לניוש שום קשר לבדס"מ, תצאי מהארון וחפשי לך בחורות לזיין.

אם את אוהבת ביזאר- יש לך בעיות פסיכולוגיות, מה בכלל משפיל בלהשתין על מישהו אחר??? זה סתם גועל נפש.

אם את לא עושה מדיקל- את לא מנוסה בבדס"מ.

אם את עושה מדיקל- את רדיקלית.

אם את אוהבת חניקות- את אדם לא אחראי "דומינה מסוכנת", איך את יכולה לסכן ככה אחרים, את לא מפחדת להרוג מישהו?!

אם את מלכה בתשלום- את זונה.

אם את אוהבת לזיין בתחת- בטח עברת התעללות מינית בילדות ואת בכלל בוצ'ה מארץ מלחכות השטיחים.

אם את מתחלפת- את סתם עובדת על עצמך כי אין דבר כזה, תבחרי צד!

אם את נשואה- אסור לך להיות בכלוב בכלל, הרי כבר התחתנת מה יש לך לחפש פה???

אם את נשואה ואת בכלוב- את בכלל מזדיינת מהצד ואת פה כדי לחפש מי יזיין אותך.

אם את נכנסת לצאט- אין לך חיים, ותפסיקי לחפור יא קונגו!

אם את לא נכנסת לצאט- את חושבת שאת יותר טובה מכולם! לכי תזדייני מי בכלל רוצה לדבר איתך?

אם את כותבת בלוג- את זונת צומי.

מי זונת צומי? אני??? פעם אמרתי שלא?!

 

לפני 12 שנים. 22 ביולי 2012 בשעה 10:20

את הפוסט הזה אני כותבת בעקבות שיחה קצרה שהיתה לי עם מי משוכני הכלוב.
זה אולי נשמע מתנשא (ואם כן אני לא מתנצלת) אבל התשובה האמיתית לשאלה "למה את נמנעת מלהיות פעילה יותר בקהילה" היא שאין בי כמעט הערכה לחברים בה (המילה כמעט מוציאה מהכלל את מי שאני מחשיבה כחבר), הרי בואו נודה במציאות, חלק גדול מאנשי המקום התכנסו למטרת מציאת זיון במעטה שולטים, וכן זה כולל נשים מכוערות במיוחד שאחרת לא היו מקבלות זין, חלק אחר שהוא יותר רציני בנוי ברובו מאנשים בעלי זוגיות קיימת (ולא אני לא שופטת חלילה, אני רק אומרת שאני מונוגמית וטוב לי)
באם נרצה להתייחס לחלק הרווק שבקהילה, נוכל לראות בבירור שקשה מאוד למצוא בני זוג (לזוגיות) מהסיבות שכרגע מניתי. ואם זה לא מספיק, אז תמיד אפשר להוסיף את המרכיב שמקלקל סופית את הארוחה והוא הנתון המצער שרוב קהילת הבדס"מ, כולל את אמתכם הנאמנה, סובלים ממיני מחלות נפש\ אונס בילדות\ הורים מכים, גרושים, מתים\ פוסט טראומה\ שימוש בסמים קשים\ הפרעות אישיות\ מאניה דיפרסיה\ וכל מיני מרעין ובישין שאין להתבייש בהם כלל כי אף אחד לא בחר אותם לעצמו, אך עצם היותם מקובצים תחת קורת גג אחת, מספיקה עבורי (שמתכננת להקים משפחה נורמטיבית ככל האפשר) לתפוס מרחק, ורק להציץ מידי פעם דרך חור הצ'אט והבלוג.
באם נעלבתם אני מציעה שתביטו עמוק לתוך עצמכם ותבדקו באיזו קטגוריה אתם נכללים, ואם אתם מסכימים איתי אז קבלו ח"ח כי אתם כנראה אנשים מציאותיים.

לפני 12 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 12:23

זהו, אני נשואה כבר שבוע, האם זה מה שרציתי? בטח שלא בשנה שלפני החתונה, האם זה עושה אותי מאושרת? בהחלט לא! מי שעושה אותי מאושרת זאת אני ואז בן זוגי, אין לחתונה חלק בזה, האם ההרגשה היא שונה מקודם? כן היא שונה, הרגשה קרובה יותר של ביחד, של ״אני פועלת ועושה בשביל שניים״
אבל לא הרגשה של ״תפסתי אותך ואתה שלי ואתה מובן מאליו״ אלא יותר של ״עכשיו אני צריכה לשמור עליך ולדאוג לך הרבה יותר״ כי עכשיו אנחנו משפחה ויש בינינו ברית שאותו אין להפר.
אני מרוצה מזה שהתחתנתי, זה מעולם לא היה פסגת השאיפות שלי, בטח שלא האושר האולטימטיבי, אבל הייתי עושה את זה עוד מאה פעם העיקר שזה עם בן הזוג שלי ...

לפני 12 שנים. 11 במרץ 2012 בשעה 18:39

מדובר למעשה בשיחת טלפון אשר נמשכה בערך שעה וחצי ביני לבין חברה להלן -צ׳
צ׳: רק שתדעי לך שלמרות גילי הצעיר עשיתי מלא דברים סוטים!
אני: אוי מותק אל תתחילי אפילו, אין דבר בשלב זה בחיי שיכול להפיל אותי מהרגליים.
צ׳: תתפלאי! + (עוד כמה גיבובים של שטויות לנסות לשכנע אותי להקשיב)
אני: נו בואי נשמע 😡
צ׳: פעם מצצתי ל-3 אנשים אחד אחרי השני.
אני: פעם עשיתי גנג בנג עם 6.
צ׳: פעם עשיתי את זה במקלחת של הורים של חבר.
אני: פעם עשיתי את זה בים מול 37 איש.
צ׳: פעם עשו לי אנאלי 30 דק׳ ברצף.
אני: פעם עשיתי פיסטינג אנאלי למישהו בערך שעה.
צ׳: מישהו פעם ירד על ארבע והשתחווה לי אחרי סקס.
אני: הרבה פעמים אנשים ירדו על ארבע והשתחוו לי בלי סקס.
צ׳: פעם השתנתי למישהו בפה תוך כדי שהוא יורד לי.
אני: פעם מישהו ירד לי בזמן המחזור, וכל הפה שלו התמלא דם..
(ועוד כהנה וכהנה השוואות של ״למי יש גדול יותר ״ במשך שעה וחצי)
צ׳: אמאלה אין דברים כמוך! ואני הייתי בטוחה שסוטה כמוני אין.
:q

לפני 12 שנים. 9 במרץ 2012 בשעה 14:09

אנחנו מתחתנים, יש אולם, יש צלם, יש דיג׳יי מוכשר במיוחד, והכי חשוב- יש אותנו :)

לפני 12 שנים. 1 במרץ 2012 בשעה 10:40

פוסט אשר מיועד להשווצה חסרת כל רסן-
אז עברו כבר 9 חודשים מאז הכרותי את הגבר המדהים שאותו אני מכנה בן זוגי
9 חודשים שבהם עם כל יום שעובר אני מבינה שעשיתי בחירה טובה ונבונה, לא יכולתי לבקש עבורי אדם טוב ומתאים יותר לזוגיות מאשר זאפי שלי...
ואם בבדס"מ עסקינן ,אז למרבה הפלא התחום לא זנוח לחלוטין אצלנו בחדר שינה... מידי פעם עולה שאלה מבין החברים בכלוב "למה אתם לא באים יותר למסיבות?" אז אנצל את הבלוג כדי לתת מענה אמיתי לשאלה- לפי דעתי האישית בדס"מ כדבר בין בני זוג מוטב לו להשאר בין ארבע קירות חדר השינה, כי ברגע בו הוא יוצא החוצה, יש זילות מסויימת לעניין אשר ממנו אני מנסה להימנע. אתם יכולים להסכים איתי, ואתם יכולים שלא, בקשה אחת לי אליכם: אנא כבדו את דרכי.
ולסיום אני פונה כאן לאנשים מסויימים בכלוב אשר חשוב היה להם להדגיש בפני שאני ובן זוגי זה אייטם זמני וחולף, אז עכשיו אני יכולה לומר בלב שלם : חייכו, אכלתם אותה 😄

_________________________
I added cool smileys to this message... if you don't see them go to: http://s.exps.me

לפני 13 שנים. 11 בספטמבר 2011 בשעה 23:36

איפה משיגים סרט נקרופילי? האם זה קיים או שזה סתם אגדה אורבנית?
האם ישנם אנשים שבאמת מסוגלים ונהנים מלעשות סקס עם גופה של מישהו?
ואם כן אז איפה רואים את זה?
(לא אני לא חולת נפש רק סקרנית בטירוף)
יצא לי לראות את אתר אוגריש אבל הוא מספק רק תמונות וסרטונים של גופות וחצאי גופות
וכל מיני חלקים של אחרי תאונות אבל לא סקס עם גופה.
איפה יש דבר כזה? והאם זה חוקי לראות?

לפני 13 שנים. 10 באוגוסט 2011 בשעה 15:02

הפוסט הזה מוקדש לכל הבכיינים:
תמיד הייתי האלופה הבלתי מעורערת במשחקים של "מי יותר מסכן, אני או אתה"
פעם לפני 15 שנה עוד יכולתי לפרגן לעצמי התנהגות בכיינית של ילדה (והיו לי גם סיבות טובות, תכף אפרט)
אבל אף פעם לא ממש השתמשתי בזה, למה? כי זה נראה לי עלוב, הפעמים היחידות שבהן יצא לי "להתרברב" על החיים הקשים שלי זה בדרך כלל במעמד חד צדדי מול אלוקינו שבשמיים או כתשובה צינית לבכיינותם של אחרים. אז מה היה לי קשה כ"כ?
לפני הכל אתחיל ואומר שאין לי שמץ של פחד מאאוטינג מכל סוג שהוא, השלדים אצלי בארון גלויים למי שקרוב אליי, וכל השאר- קפצו בה 😄

*זיכרון ילדות ראשון- אני נכנסת למטבח ורואה את אבי יושב בישיבת צפרדע, ישן- כך חשבתי, בתוך הוריד שלו תקוע מחט ודם משפריץ ממנו (מסתבר שנרקומנים בסוטול לא יודעים לכוון טוב)
* גיל 8- אני ואימי עוזבות בדרך לא חוקית את ארץ מולדתי ומגיעות ברגל למדינתנו האהובה + הפעם האחרונה בחיי שאראה או אשמע את אבי.
*גיל 12 זה גיל שגברים מבוגרים סוטים במיוחד אוהבים, אוהבים לשחק בשדיים שזה עתה הגיעו לגודלם הסופי, למצוץ את הפטמות שעות, ללמד איך מוצצים אבל ממששששש טוב, וגם אוהבים להתחכך ולגמור בין הרגליים בלי לפגוע בבתולים.
* נדמה לי שגיל 14 זה גיל שדורש לפחות נסיון אובדני אחד, מה לא?!
*סקס סוטה במיוחד עם מי כן ומי לא וטיפול פסיכולוגי -פסיכיאטרי לא עשו עבודה מספיק טובה
אז ניסיתי למות שוב, ושוב, ושוב, ושוב....כן 9 זה מספר המזל, ממילא אין לי אחים\ דודים\ בני דודים\ או כל שאר משפחה שיכול להיות לו רע מהעניין (את אימי לא החשבתי) פאאאאאקקקק את אימי לא החשבתי!!!!!
*אחרי ההתמוטטות הגדולה בא שקט גדול, לא שקט מהסוג המבורך אלא שקט מהסוג המת, שקט של אדם מת-חי, שלא עושה כלום- לא עובד, לא לומד, לא יוצא, לא מדבר,לא אוכל עד שמכריחים, וכותב...כותב המון ויפה (כן הגיע הזמן שנודה בזה, ניחנתי בכשרון כתיבה)
ובכל זאת הינה כמה עובדות על לולה-
יש לי בגרות מלאה 35 יחידות, 
15 שנות לימוד שהניבו לי 2 מקצועות פרה רפואיים 
דוברת 4 שפות 
עובדת בשתי עבודות
אהבתי בחיי ואהבו אותי
ראיתי עולם, טיילתי ופגשתי אנשים
לא שיגלתי (מלשון משגל) לכל דיכפין את המוח על כמה אני מסכנה ועלובה,
ולא חיכיתי לאף בן זונה שיבוא ויסדר לי ת'חיים
וזה בעצם מה שאני מנסה לומר, יש לכל אחד אלף סיבות למה הוא מסכן
ועוד אלף סיבות למה צריך לרחם עליו, וכן, אף אחד לא נשאר בתול, החיים דופקים את כולם.
אבל גיליתי שאסור בתכלית האיסור לתלות את האושר האישי שלי בגורם חיצוני, כי כמו שאהבה שתלויה בדבר- בטל הדבר, בטלה האהבה, כך גם האושר התלוי בדבר יעלם.
אז לכל הבכיינים במקום לזיין תשכל על כמה רע וכואב וקשה, תזיזו את התחת שלכם ותשנו את זה, אם אני הצלחתי כל אחד יכול !