המון זמן לא כתבתי, מי שמכיר אותי עמוק וקרוב יודע גם למה, מאז שא׳ לא איתנו משהו בי נשבר והבלוג נותר מיותם כמעט כמו הקיפאון שפשה והתגנב לליבי.
במהלך חיינו אנחנו פוגשים לא מעט אנשים, לעיתים מדובר במגע מרפרף ולכאורה חסר משמעות או בעל משמעות נקודתית. באחרים המגע קצת יותר משמעותי, אבל גם באלה בהם אנחנו עוצרים לרגע, לשבוע או לשנה ומתבצעת הפריה הדדית אמיתית, גם בהם מדובר לרוב בתהליך מאד זמני ולאחריו יש פרידה או חברות שמבוססת על אלמנטים משותפים אבל אותה הפריה ראשונית, זו שמרגישה כמו מים חיים ולמידה אקטיבית,מוגבלת וממצה את עצמה.
במהלך חיי היה לי את העונג לפגוש כמה יחידי סגולה שלא משנה כמה הזמן נקף עדיין הפרנו האחד את השניה, עדיין היה לנו מה לומר, רעיונות לחלוק, ולא, לא מדובר רק על נושאים משותפים שעינינו את שנינו אלא על התפתחות אמיתית שנגזרת מהנוכחות של אותם אינדיווידואלים בחיי ואני רוצה לקוות שאני תרמתי גם לשלהם ולו במעט.
כשא׳ נפטר ההפריה הזו בנינו ששטפה אותי ואותו ברמה יומיומית נגדעה באיבה פתאום נותרתי ללא סאונד בורד ובטוח בלי המילים החכמות שלו, ניסיון החיים הבלתי נתפס שלו, והציניות שחתמה את הכל בחיוך יודע דבר. למען הסר ספק, אני לא מצרה עלי, אלא על כל מה שרציתי לומר לו ולא הספקתי, אולי זה היה מבהיר לו מה הוא היה עבורי, וכמה יקר הוא לליבי גם בזמן כתיבת מילים אלה. אולי זה היה עוזר ולו במעט למגר את ההרס העצמי שלו בנקודת הזמן הספציפית במרחב.
אתמול שוחחנו אני ואת, וכמו סכר שנפתח המילים זרמו בשצף, חתיכות הפאזל נפלו למקום בסדר מופתי.
רציתי לומר לך שאני כל כך שמחה בך, לספר לך שאני יודעת כמה א׳ אהב אותך וזה מחייך אותי שנכנסת לחיי (:
אני רחוקה מלהיות הזן המשתפך בטוח כאשר אין לזה בסיס, אבל אחרי ששוחחנו אתמול נהיר וברור לי שאת משפחה, ולא בכדי טבעי לי כל כך לקרוא לך אחות.
זה כמעט הזוי אבל אני גאה בך, וחשוב לציין, אין לי מניות בבחירות שלך וגם לא נגיעה לאיך שהגעת עד הלום אבל אני מלאה באושר צרוף על מה שאת מביאה ומה שאת מייצרת סביבך. כל כך הרבה טוב, כל כך הרבה חמלה, ואת הכל את טווה ברגישות יתרה מלאכת מחשבת של איזונים קוסמיים והבנה של הלב.
אני מקווה שמי שפוגש אותך בדרך יודע להעריך, יודע שלעבוד אנרגטית או בכלל תוך ניקיון כפיים דורש מודעות מטורפת ויותר מזה מחויבות למטרה ולדרך.
ואת עושה את זה, בענק, בוחרת בזה בכל יום, קמה אל זה מחדש בכל בוקר, בכוונה אמיתית ובצניעות של מישהי שחוותה כבר דבר או שניים.
הפוסט הזה הוא תוצאה ישירה של ההדהוד שלך בתוכי היום יקרה, אני לא מחכה לתותחים הכבדים ((((:
נגעת בי, ובעצם נוכחותך הקמת אותי מרבצי ליצר מציאות שוב, כמו שאני יודעת, ולפעמים רק לפעמים, שוכחת לעשות...
