(שיחה ראשונה רציפה ביני לבין מישהו עם תחומי עיניין משותפים)
״תשלחי לי תמונת עירום שלך, שיהיה לי על מה לאונן לפני השינה״
הוא אמר בסיומה של שיחה על אמנות, עיצוב ודיכאון, בניגוד בועט לקונטקסט.
אני לא כזו, עניתי, לא שיש רע בבחירה הזו למי שזה נכון עבורו ומחבב אקסהביציוניזם או חשיפה בפני זרים גמורים. (סייגתי)
מצטערת לבאס (התנצלתי???)
״תום זה לא דבר בריא בגילנו״ הוא ענה (בחשיבות עצמית או שמא בדאגה כנה למצבי הנפשי )
אתה מחליט מהו תום? ומה בריא? שאלתי (כן, הוריד שאין לי במצח התחיל לבלוט)
חשבתי שלא לשם כך התכנסנו... הוספתי. (בנימוס לא הכרחי)
אכן לא לשם כך התכנסנו הוא ענה, (דוז פואה!!! כנות!!!)
לילה טוב !
(פאסיב אגרסיב ?! באמא שלך !!?)
האמת היא של״תום״ אין שום קשר לזה, לצערי המאד רב אני לא יכולה לטעון ל״תום״ משלב מאד מוקדם בחיי (: ואין לי גם כוונה לנכס לעצמי אחד מלאכותי בשם האב הבן ורוח הקודש.
לפרטיות לעומת זאת, יש גם יש...
התגובה הזו ticked me off, כי יש בה המון יומרה, דה-לגיטימציה, גאסלייטינג וכל זה עוד מגיע במסווה של ״דאגה כנה או אכפתיות״ שלא לדבר על התנשאות , כאשר בפועל כל מה שאכפת לו ממנו זה הזין הגלמוד שלו ואי המסוגלות שלו להקליד youporn כשהוא כבר עומד...
בניסיון לגרום לי לפקפק בעצמי ובתפיסת המציאות שלי, הוא בעצם אמר לי, את ילדה ולא בוגרת, כי את לא משחקת לפי ה״כללים״ של הגדולים.
אני תוהה איפה זה היה פוגש כל אישה עם עמוד שדרה טיפה פחות מעוגן משלי, שלא לדבר על צעירה שרק מתחילה את צעדיה בעולם הזה.
וכמה זה גורם לאנשים טובים להתרחק מהקהילה הכלובית או לדחוק את עצמם לעמוד בסטנדרט שהם לא באמת שלמים איתו.
כל הרעיון באתר כמו הכלוב הוא שהוא מאפשר ביטוי וחורט על דגלו פתיחות, אבל פתיחות לא יכולה להתקיים בלי פלורליזם.
פלורליזם - משמעו ריבוי דעות.
בעוד סיפוקים מהירים מתאימים לחלקנו, אחרים זקוקים לריצות ארוכות ופיתוח קשר עמוק.
בעוד חלקנו מאושרים עם חשיפה והיא אפילו מעוררת אותם או מתבלת את הזוגיות, אחרים יכולים לחוש את ההפך המוחלט, ביחוד בקונטקסט כל כך תלוש.
אין באמת יופי בלנסות לנצל מישהו למטרה כזו או אחרת, בשביל זה יש את היזיזה התורנית שאני מניחה שנמצאת שם מעניין משותף ובהסכמה, או פורנו.
כל אחד מאיתנו מחווט אחרת, החל מצרכים וכלה בהעדפות וכולן לגיטימיות. הדגש הוא תמיד על ההתאמה לשני הצדדים.
אגב נוכחותן של נשים כאן או בכל איזור דימדומים באינטרנט (סליחה כלובי!!!) אינה עילה להניח שבכל זמן נתון אנחנו אמורות לספק שירות.
הפתיחות שאנו מפגינות היא לא אישור להתנהל מולנו כאילו אנו מותרות לכל דורש ואמורות ״לזרום״ עם כל הצעה הזויה מכל מאן דהוא.
יסלח לי הדף שמחוויר כי אני לא מעזה אפילו להעלות מושגים כמו אצילות, ג׳נטלמניות, או נימוס בסיסי, אבל הרעיון של הכלוב הוא להיות בית לקהילה, מרחב בטוח, ושיח כזה אשר לא בוחן אפילו את המיקום של שני הצדדים בדיון, המבטל תחושות של אחד מהצדדים, הוא כזה אשר פוגע בקהילתיות ובבטחון שלא לומר משיג את התוצאה ההפוכה.
לראשונה בתולדות הבלוג אין לי קטע מוזיקלי שיתאים לטקסט, ואני לא מוכנה לשים פה את נטע ברזילי עם Toy כי גם לי יש גבולות... (;
אבל אני אנצל את ההזדמנות לסיים את הפוסט בהומור, ולשלוח אתכם לקטע הורס על תופעה נוספת הפושה במקומותינו, דיק פיקס במרחב הציבורי...
לא כאלה שבחרנו לקבל, שלא לומר ביקשנו או קיווינו להן, כאלה שנחתו עלינו כפטריות אחרי הגשם, מאנשים המאמינים כי יש להם פלא תבל שמיני בין הרגליים.
תהנו (:
