יומן

אני חושבת.
כן או לא.
כן או לא.
למה כן ולמה לא ומה בא לי ועל מה צריך לחשוב.
מה בא קודם? הבא לי או הלחשוב.
אני שותה וודקה עם לימון נענע וסוכר בשתיים עשרה בצהריים.
שונאת כולי, מלאה בשנאה. מחשבת חישובים ומתכננת.
אפשר גם עכשיו.
כן או לא.
כן או לא.

מה בא קודם, הסיפוק או המשמעת.
הנקמה או העצלות.

יש דברים שמתגמדים, כשאחרים תופסים את הגודל ההולם אותם.
דאגות היומיום נמסות ונספגות אל תוך הכעס הגדול הזה.
כמה שנים של הדחקה ובריחה ועצימת עיניים, מול אותו רגע אפשרי של התעמתות.
איני פוחדת מעימות.
רק עצלה מכדי להשתתף בו,
אולי.