לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 10:54
חויתי חיבוק מתמסר לחלוטין פעמיים בחיים. פעם אחת ילד קטן בן שלוש שפגש אותי רק כמה שעות קודם, נהיה עייף במהלך טיול ברגל. לקחתי אותו על הידיים והמשכנו ללכת. הוא נמרח עלי לגמרי, רפוי כולו. בוטח לגמרי ובלי היסוס עד שהגענו הביתה. הפעם השניה הייתה בחלום הלילה. ילדה קטנה, פגועה מוחית ופיזית. ההורים שלי לקחו אותה אליהם והעבירו אחריות עליה אלי. היא לא הבינה מילים ולא יכלה ללכת וכשהושטתי אליה זרועות ואמרתי לה להחזיק אותי חזק היא נכרכה סביבי כמו כפפה. ולמרות הכיעור הנוראי שנולדה איתו והדברים המגעילים שהחולי שלה גרם לגוף שלה, קרנה ממנה כזאת אהבה שקטה ונועם והיא חיבקה אותי בהתמסרות מלאה.
