לפני 14 שנים. 27 ביולי 2010 בשעה 16:56
היום היא קיבלה חיסון וישנה כמעט כל הזמן. היא מתעוררת ומחייכת אלי בשמחה ואז נהנית לקבל כמה נשיקות ולמלמל כמה הברות, לפני שהיא מתחילה לבכות ואז יונקת ומתחילה לבכות ואז נרדמת עלי בבכי עצוב כזה, של תינוקת שלא מרגישה טוב.
ושוב היא ישנה.
ככה כל היום.
וזה עושה לי עצוב.
אני אפילו לא יודעת למה בדיוק.
אני מרגישה כל כך חסרת יכולת, בלתי כשירה. כאילו היכולת שלי מספיקה בדיוק בדיוק למה שצריך ולא טיפה מעבר לזה.
ועצוב לי.