לפני 14 שנים. 2 באוגוסט 2010 בשעה 5:12
לפעמים אני מדמיינת שאני הולכת למשרד הרווחה ואומרת להם לקחת אותה ולתת אותה למשפחה אחרת לאימוץ.
שתגדל בבית טוב יותר, עם אמא טובה ויציבה. שתגדל מסודרת ושמחה.
ואז אני אוכל לעשות את העניין שלי בלי להזיק לה, בלי להכניס נזקים וצרות לחיים שלה.
ילדה מתוקה כל כך, כל האפשרויות פתוחות בפניה. אני מדמיינת שיש לה דרך טובה יותר לגדול בה, שיש בעולם הזה אפשרויות טובות יותר בשבילה מאשר אלו שיש לה כאן.
ולא יהיה איכפת לי לחיות עם עצמי אחר כך. אני אתן להכל להתפרק לפירורים ואתן לזה להגיע. שהכל יתפורר מסביבי כמו שהכל מפורר בתוכי.
צריך רק להציל אותה מכל זה ואז אפשר יהיה לשחרר.
