Temporary Sanity

דבר אלי בצורות וצבעים, ואולי אדע אותך כאדם שאתה, ולא כמי שעשוי להכיל פיסה כלשהי מהאדם שהייתי אני.

אנושי, עד כמה שתבחר להיות, זו לעולם לא תהיה המידה הנכונה. זו הבחירה אשר נקבעה עבורי מבלי שניתן היה לי למחות, עלי להכיר בעצמי כבדמות בשר ודם. הידיים שלי הרפו בקלות, אתם מבינים, אנשים עייפים עוקבים אינסטינקטים בסיסיים ורק על מנת לשמור על קצב נשימה סדיר, או על קצב כלשהו של נשימה.

אולי זה הגיוני ללכת נגד הטבע שלך מדי פעם.
אני פשוט זקוקה למנוחה מעצמי, כמעט הרגתי את עצמי לאחרונה, וזה לא חכם לקחת סיכונים. לא כרגע. אני אתאושש בקצב שלי...

את הקווים המתארים שלי לא אזיז בשום מחיר.

Tool - Wings For Marie

You...

You believed
You believed in moments not conceived
You believed in me

A passionate spirit
Uncompromise
Without us in your heart
A light in your eyes that
Ends all lies

Vacant, broken
Fell at the hands of
Those moments that I wouldn't see
Cause it was you who prayed for me, so
What have I done to be a son to an angel?
What have I done to be worthy?

Daylight dims leaving cold fluorescence
Difficult to see you in this light
Please forgive this selfish question, but
What am I to say to all these ghouls tonight?

She never told a lie
Well might of told a lie
But never lived one
Didn't have a life
Didn't have a life
But surely saved one
Asleep? Oh alright

Now it's time for us to let you go

אני חוששת ששבתי ואבדתי במבוך הזר אשר הציב עצמו בעבורי. אינני מסוגלת לעקוב את חושי ולהענות לאתגר, גופי עייף ונפשי כמהה לשקט. רגעים אחדים של תעסוקה זמנית הופכים למעין ישועה, ובמקום לנצל את השלווה עבור תכנון תשומת הלב הרצויה עבור שיבת המצב לקדמותו, אני גומעת ממנה עד סופה. אולי עקב תקווה כלשהי שההתעסקות בה אינה מוצרכת, שבעצם מדובר במקרה חד פעמי, ושהמערכת עודה שלמה ומאוזנת. הכל מתחיל ונגמר בבדידות. כשאני לבד, אני הרסנית. במקום להצית אש כשהייתי עושה בעבר, אני דוהה אל תוך עצמי ומתפוררת. כמו שאין לי הדחיפה או הלגיטימציה להחזיק את עצמי כשאני לבד, הסתמיות הזאת, הגעגוע. וזה מוזר, הרי בעבר הבדידות והחשכה היו מבצרי, והייתי מתענגת על הזמן הריק, בונה ומודדת, מסיקה מסקנות.

אולי במקום לנבור בתחושה האיומה שאופפת אותי לאחרונה, אניח אל מולי פתרונות פשוטים. גם במידה ולא יצרו עבורי את הסוף - לפחות יהוו מעין נחמה. וובכן, אני זקוקה לתעסוקה, אמצעי אחר ליצירה, וחופן של חיבה אנושית.