Temporary Sanity

המילים אבדו מכוחן וממשמעותן, הגוף צמא ומשתוקק ליותר מהמעט שהוא מקבל, הנשמה עייפה, והעיניים...המציאות הפכה עשויה נייר. אינני זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה בה הנחתי מבטי על השמיים, ונעתקה נשמתי. הפעם האחרונה בה ישבתי בין קבוצת אנשים והרגשתי מעין מעגל חשמלי מלכד אותנו ובינינו, הפעם האחרונה בה הנחתי את ראשי על כתפך והרגשתי שאתה לגמרי שקוע בי, ושהחיים עצמם נעצרו לרגע רק בעבורינו. אני משתדלת להאמין שבמידה וישפכו עלי דלי של מיים קרים, האדם שהייתי ישוב אלי ויושיע אותי מהריקנות הזאת. אני צעירה מכדי לאבד את חוש הטעם.

שחכתי איך להשתמש במילים. זו הצרה הכי גדולה שלי. ואם לומר את האמת, גם בגוף שלי אינני משתמשת כהלכה בזמן האחרון.

אני צריכה חיית מחמד.

היום חגגתי ארבעה חודשים יחד עם הגבר המדהים שלי. עושה רושם שאהבתי אליו גברה בכל יום מאז בחרתי לאפשר לו להכנס לתוך חיי, מהלך שבאתו הזמן התפרש כמעין הקרבה. אני מודה לך על שמצאת אותי, והזכרת לי שאני מסוגלת לחוש כך. הייתי קפואה לפנייך.

I'm not sure what I'm looking for anymore
I just know that I'm harder to console
I don't see who I'm trying to be instead of me
But the key is a question of control

Can you say what you're trying to play anyway
I just pay while you're breaking all the rules
All the signs that I find have been underlined
Devils thrive on the drive that is fueled

All this running around, well it's getting me down
Just give me a pain that I'm used to
I don't need to believe all the dreams you conceive
You just need to achieve something that rings true

There's a hole in your soul like an animal
With no conscience, repentance unknown
Close your eyes, pay the price for your paradise
Devils feed on the seeds that are sown

I can't conceal what I feel, what I know is real
No mistaking the faking, I care
With a prayer in the air I will leave it there
On a note full of hope not despair

All this running around, well it's getting me down
Just give me a pain that I'm used to
I don't need to believe all the dreams you conceive
You just need to achieve something that rings true
(Depeche Mode)

we are eternal, all this pain is an illusion

ימים רבים שטפו את גופי עד אשר טוהרתי בברכת השכחה, אך ישנם פצעים שהזמן אינו מרגיע, והם לוהטים על עורי כביום בו נחתמו עליו - במידה ויעקבו את המילים הנכונות. מעולם לא ידעתי לעקוב עובדות וכללים, אני בוחרת את הנראה, או שזה בוחר עצמו עבורי, עוקב את המציאות המרוטה והעקבית אשר סוללת עצמה למעני. לרגע ראיתי בך את זה אשר יקרע אותי מתוכה, ויציב אותי על השביל המובחר. יצייר עבורי מציאות שאינה עתידה להתפרק ולהרמס. עצם המחשבה על כך ממיס אותי לגמרי, מותיר אותי אוחזת בשארית התקווה. מעולם לא הרגשתי בטוחה.

My body aches from mistakes
Betrayed by lust
We lied to each other so much
That in nothing we trust

הצרה שלי היא אתן, בנות הכלוב היקרות. אני מרגישה צורך ליידע אתכן על מקומו של הגבר שלי, או לפחות להבהיר את העובדה שאינכן מסוגלות להניח עליו את הידיים שלכן.

אני משתדלת להעביר לעצמי את עצם היכולת שלי לבטוח בך. מבקשת לדעת שאני מסוגלת לכך, שאני בטוחה, ושאין לי ממה להתגונן. העיניים שלך מעבירות את המסר הזה בכל פעם שאינני מסיטה את המבט. למה כל כך כואב לי לאפשר לעצמי להשתכנע.

אם את כל כך מתעקשת לבכות, אני לא אעצור בעדך. אני לא יודעת לאן זה יקח אותך, אבל התכבדי נא.

סביר להניח שעצם העשייה לעולם לא יקפיא אותי, אופן העשייה הוא העלול לגרום לי להסס.

אני מתגעגעת.

כואב לי. בנקודה עמוקה מאוד. לאחרונה אני משתדלת לאתר אותה על מנת להשתיקה, ללא הצלחה. מנחשת ומתעמקת במקומות שאינם נגועים פחות, ואינם ברורים יותר - אך ברור לי שאינם שותפים ליצירת הטרור שלי. אני לא מוותרת על הזדמנות לבכות, אני לא רוצה להיות כפויית טובה, כל כל הרבה חודשים שלא הייתי מסוגלת לבכי. כרגע אני מתיימרת להיות מאוזנת, מתיימרת להיות שמחה. אולי אי ההתמצאות שלי בתוך עצמי היא הסיבה, והבלתי נראה עשוי להיות מזוהה כשום דבר. גם לאחר שהגיעה הרגיעה , זה פורץ מתוך החשכה בשנית, ואני מרגישה את הלב שלי נמס.

מילים. היצירה שלי, ההשתקפות שלי, הנשק הנסתר שלי. בעזרתן הייתי יודעת להעמיד כל אדם במקומו - תחתי. עדות מתנגנת שפורטת את התווים הנכונים, להוכיח את מעמדי. משאבדו לי, הרגשתי לגמרי אילמת. עירומה, בלתי יציבה. אך במחשבה שניה, מה בעצם נשאר לי להוכיח. תשוקתי לכוח אינה מגיעה ממקום טהור, אינני יודעת האם אני נכונה להלחם עליה, או שמא ויתרתי עליה מזמן, בשבריר של שניה, בו נפגש מבטי עם זה שלך.

עלי להתכנס בתוך השתיקה הזאת, ולחדול מלפרש אותה כחוסר אונים. אני יודעת שזו עתידה להוליד את התשובות.

-

מעניין האם הוא מסוגל להעלות על דעתו מה רבה אהבתי אליו.