הייתי רוצה לדעת שנותר לי דבר מה לחיות בעבורו. בשעות האפורות בהן אני כנוע, כאשר נפשי כמהה להיחלץ מתוך גופי על מנת להימלט ממני ומתצליל חיי המקודש והארור – הייתי רוצה לדעת שנותר לי דבר מה שיאחה את פצעיי בעצם מהותו, ישרה עלי שלווה פלאית שתרסן את אנקתי הגדולה. ישנם הסבורים שאכן נטרפה עלי דעתי, הם מייחסים לחוות דעתם מקצועיות. המקצועיות המתוארת מוצגת על ידי שני גורמים – הטלת צל על ביטויים של יצרים מגונים על ידי מילים ארוכות ומנוסחות היטב אשר קיימות לעדן את עצם קיומם של השדים אשר מתקיימים בגופי ומייחלים למשול בי, בבחירתם להציג את המושחת והמתועב כמו שהיה צלול ומלוטש מטבעו. אותם אנשים מקצועיים גורמים לי לתאר את השדים המדוברים בלובשם חליפות מהודרות, כאשר הם סועדים את מוחה של פקידת הקבלה בחדר ההמתנה בעוד שהם מציגים נימוסי שולחן ראויים לשבח. עוד מדד של מקצועיות מצד אותם אנשי מקצוע הנו האופן בו הם מסווים את רגשותיהם בדיוק מושלם, על פי תגובותיהם – הם גורמים לך להסיק שלדעתם אתה אינך אלא סובל מהתקררות קלה. אילו הייתי מציג אל מול ידידי המלומד את תמיהתי בנוגע לאופן בו השדים המדוברים אכלו את איבריה הפנימיים של פקידת הקבלה שלו, ואת תחושת הבלבול הקלה שאפפה אותי כאשר פנתה אלי והודיעה שהגיע זמני להיכנס למשרדו בעוד שגופה נטבח בהדרגתיות, ודאי היה שולח אלי מבט ריקני ושואל על הרגלי התזונה שלי. שמו של המטפל שלי הוא ד"ר אלטרמן, וזהו הכיתוב בשלט הזהוב על דלת חדרו. אני מושיט יד ופותח את הדלת והיא נענית לי בחריקה נאמנה, אני מתיישב על הכסא ומביט בגבר הניצב לפני. אני מציג לפניו את הטיעונים שלי, והוא מציג לפני את אלו שלו. אני תוהה על טבעה האמיתי של השיחה, הביקורים הללו גורמים לי להרגיש כמי שעומד למשפט. הוא מאשים אותי בחומרה, ואני מתגונן באמרי כי פשעי הנם בלתי נמנעים במהותם – בעוד שחבר המושבעים מביט בי בספקנות מתוך התמונות התלויות על קירות המשרד שלו. הוא קובע את ענשי, ואני מביע נכונות להיענות לתנאיו. הוא מוסר לי את המרשם ואנחנו נפרדים לעת עתה, לאחר מכן אני פונה אל פקידת הקבלה האכולה למחצה על מנת לקבוע את יעדו של הביקור הבא. השדים הנאמנים שלי מוחים את שפתיהם המדממות במפית צחורה ומתלווים אלי לכיוון הדלת, אני שולח אל פקידת הקבלה הבעה מתנצלת, והיא מביטה אלי מבט שואל בעיניה הגדולות והסדוקות.
-
קטע שנכתב על ידי ברישול לפני מספר חודשים. ספק לשם הבעה של תסכול, ספק לשם שיעשוע עצמי.
לפני 15 שנים. 9 בספטמבר 2009 בשעה 17:05
