לפני 14 שנים. 26 בספטמבר 2009 בשעה 9:52
ערפילית מאובקת של אחר צהריים חורפי מפזרת עצמה בין הגגות, ומטילה תחתיה צל כבד. אני ישובה בחדרי, שרויה בתבוסתי, כשקרירות מצמררת עוטפת את גופי. אילו היית לצידי, הייתי מתגעגעת אלייך עוד מכפי שהנני כעת, אך אולי היית גורם לי לקדש את הקור. בשלהי היום, אפרך מפוזר סביבי ונשימותייך חמות בערפי, ואני הוזה את מגעך שוטף אותי, אלייך. אילו בחרת למות, השתדל שלא לגרום לי לפסוע בעקבותייך, כי עוורוני אינו מבטיח כפי שהיה בעבר.