|
|
|
את
אל תחשביני כי יודע אני דבר, אין זאת אלא הטבע שבחר בי את סגולות ההבנה מכוון שעוד בשחר ילדותי הבנתי את מושג השליטה.
שרירי וחזק לא הייתי , זה לא אני, אך לרכך את המאבק הפיזי ידעתי ולחשוב צעד אחד קדימה היה תנאי הכרחי לכוון את חיי בנתיב שבחרתי.
לומר שהכל מושלם וברור תהווה הטעיה, מעין שלמות.
מן הצדק לומר שהיום קורי סדקים נפתלים חדרו והודיעו לי על זמן לפרק חדש במהלך חיי.
החל ממחר...
אדם אחד שמע פעם כי יגיע לחכמה ואושר אם יוכל לפגוש
את האיש המאושר ביותר בעולם ולקבל ממנו את חולצתו.
ובכן
כמעט כל חייו עברו עליו בחיפושים,וכשמצא לבסוף את האיש
המאושר ביותר בעולם,
הבחין כי אין לו כלל, חולצה.
דעתי בענין זה,
יש סיפורים שרצוי לכתוב על נשים...
''ערום'' זה תרתי משמע
מעין, סימבול לחכמה...
וציצים
זה תמיד
תמיד נפלא.
לעת ערב בטרם שקעה השמש בפאתי מערב
ורוח קרירה של אמצע נובמבר נשבה חרישית
ישבתי מהורהר צופה אל גלי הים ההומים
בשיגרת בראשית ובאיושתם הכמעט מונוטונית
זה הרגע אשר בו עולות אצלי המחשבות התמהוניות
אשרבכלל אין לי שימוש או תועלת במסקנות העולות מכך
אולי הנאה מפלפול אף שהוא עקר,ואולי סתם להמריץ דם למוח
והנה מה שהגה מוחי הקודח תרתי משמע,
''האם הכמיהה לאדם אהוב דינה כדין משיכה לאדם המסעיר את מיניותי...''
הלבנה כבר מעל משתקפת כשברי בדולח מעל ים קוצף
זוגות אחרונים נוטים ללכת לאחר מעשה
כלבים מחפשים מפלט ללילה קר
ואני עדיין יושב באותו מקום עם אותה שאלה
אמנם סביר להניח שהתבגרתי בכמה שעות
אך השאלה הזו הזויה וניצחית
רעם מנועי האופנוע משתיקים את רחש הגלים
את מחשבותי ואת דמי...
משאית לא עוצרת בעצור ורגל אדם מתגלגלת מטר לפני...
אני אוהב לחייך
ואכן אני מרבה לחייך
אך יש לי חיוך אחד אהוב
חיוך שצץ ועולה
באותו רגע מכונן
כשנאקת הכאב הצרוף ביסורים
נפלט בעמימות והופך לזעקת קורבן
או אז צופה בזגוגית העיניים
ונזכר במבט העגל טרום שחיטתו
חידלון מתרפס חסר שדרה
ואיך כעת
בידי רכיכת בשר שאך לפני רגע
הייתה שפחה אהובה
זה הזמן לעלות את סף הכאב
לראות את סבלך ולחייך בעונג רב
את אותו חיוך אהוב...
קמתי סר וזועף
מישהו ישלם על כך
...
מי יהיה הקורבן היום?
בטח לא אני!
אכן
יודע אני דבר, אין זאת אלא הטבע שבחר בי את סגולות ההבנה מכוון שעוד בשחר ילדותי הבנתי את מושג ההשרדות.
שרירי וחזק לא הייתי וחריף בצורה חשיבתית, זה לא אני, אך לרכך את המאבק הפיזי ידעתי ,ולחשוב צעד אחד קדימה היה תנאי הכרחי לכוון את חיי בנתיב שבחרתי.
לומר שהכל מושלם וברור תהווה הטעיה, אין שלמות.
מן הצדק לומר שהיום קורי סדקים נפתלים חדרו והודיעו לי על זמן לפרק חדש במהלך חיי.
ומכאן השאלה הבאה.
האם תכלית הבריאה יעדה אותנו להנאה בעולם הזה? ואם חושבך שכן, אזי מדוע רוב חיינו אנו נדונים יותר לרגעי חוסר רצון, חוסר סיפוק ואף כאבים וצער?
מההנאות החומריות רק הגוף מסופק ולטווח קצר, ואילו הנפש מואסת בהן במהרה.
אין חיבור מכוון מהטבע, להפך, הטבע יצר ניגוד בינהן. אזי אם זו תכלית הבריאה, אין היא מתקיימת.
ומכאן אנו חוזרים להשרדות,
רק כשיש בידך את ההבנה וההסכמה לגבי זה ובעזרת ידע של אלפי שנים שנרכש מקורבנות עבר ניתן לצמצם את המוטיב הרע שסובב את חיינו ולהיות מאושרים גם בשעה שאנשים מתים מרעב, סובלים ממחלות, רוצחים במלחמות, עוקרים יערות, מזהמים ימים, טובחים ברעיות, אונסים במשפחו, נעלבים, מתרגזים, וממורמרים.
לכן אני מציע לכל מכרי, אם ברצונכם לצאת מהעולם האפל לאור,אל תתפשרו.
וכמובן תאוננו הרבה, וברגש.
.
חסרי השליטה חסרים תבונה
חסרי התבונה חסרים כח
חסרי הכח חסרים תקווה
חסרי תקווה
כיצד ידעו אושר?
קראת לי לאונרד
אך מצאת בי אחר
אינני יודע מי הוא
אך בוודאי מי אני
כן
אני
לא לאונרד
אך אישך
כן
הגבר הראשון
ומאידך האחרון
לך
העמוד מוכן וזקוף
ויה דה לרוזה
רוזה
נא להכיר...פורנו לגיל הרך
כח המשיכה
התנעה
ניצוץ
הזרקת דלק
פיסטון חודר לבוכנה
עשן,הרבה עשן
לבן
וסמיך
