למי שאינן מכירות אותי,הנה עובדה מעניינת,אני עשיר,ומאוד.
ואיני מספר על כך על מנת להרשים,אם בכלל,כל רצוני הוא
לשתף אותכם בדרך בה עשיתי את כספי.
כל זה החל כאשר חשתי צורך עז להגשים פנטזיה,אך לא ידעתי איך.
החלטתי להפיק לעצמי את החלום,ואכן כך עשיתי.
הגעתי ליער רכוב על סוס שחור ובגלימת מלך מהודרת,
ידעתי שבין עצי היער, חבויה בחורה ערומה שמסתתרת מפני.
סוסי פסע קלות בעודי סוקר את עצי היער,קריאות עורבים ושיקשוק
כנפיהם, משכו אותי לכיוון, אזעקת שווא,גוויה של כלב,לא מעניין אותי.
יש לי שבוע שלם,וככל שאקדים לצוד את הנקבה,יהיה לי יותר זמן,
לספק את תאוותי.
רגע
חשבתי לעצמי,היא חייבת להיות בקרבת מים,בוודאי בצימאונה תחפש
את מעין המים,שם תרווה חיים.
רכבתי לכיוון המעין כ200 מטר לפני שהגעתי,עצרתי, קשרתי את סוסי לעץ,
לחשתי לו באוזן,תיהיה שקט לודביג, אני אחזור.הוא כבר היה עסוק
בשפע הירוק שנבט מהאדמה.
שמתי פעמי לכיוון המעין בשקט חתולי ובנשימה עצורה.
כך הגעתי לפאתי המעין,בחרתי עץ קרוב,עליתי עליו מוסווה,וחבוי.
ישבתי משחר לטרף בשקט מופתי,עיניים בולשות ואוזניים קשובות.
עברה שעה, מאומה.עברו ארבע שעות לא ניד ולא זיע.שרירי נמתחים,ומתכווצים,
משנה תנוחות לפרקים,אך לא מוותר,שעת הערביים קרבה,קרני שמש אחרונות
מלטפות באור קלוש ואחרון את יער הבראשית.
רחש קל,ושקט.אני לא זז.ולא נושם,רחש חוזר, פי הדוק ויבש,חש בפעימות הלב
את הדם הגועש בין החדרים,אין אויר.
הספקתי לראות את דמותה המעורטלת בינות לעצים,הזין שלי הזדקף באחת.
ראיתי אותה מתקדמת בהיסוס נעצרת מדי פעם,וסוקרת את המקום בפחד,
בצעד איטי התקדמה לעבר המעין,ערומה כביום היוולדה ערוותה מלאה
שדיה מעוצבים ונאים,עורה נעים לעין,שפשפתי את הזין לאט,,מבלי להסיר את עיניי ממנה.
המחשבה שעוד מעט קט היא תיהיה בידי,חלושה ונואשת חירמנה אותי לגמרי.
הצייד שבי התעורר,ובמחשבה מהירה הוחלט שרגע הזינוק יהיה כשתכופף ראשה
ופיה לגמוע מים,וכך היה...
זינקתי מגובה רב אל האדמה שבלמה את גופי ברעש מסגיר,היא הרימה את ראשה
כאילה מבוהלת. כ50 מטר היו ביננ בסך הכל.
ללא שהות פתחה במנוסה לתוך סבך היער הצפוף,
ואני כמעט עם כל כוחותי ובחרמנות שלא ידעה גבול דלקתי אחריה בטרוף,ראיתי שנפלה,
אוח, מה אני יעשה לה,צימצמתי את הפער ויכולתי להבחין ברטט של ישבניה העסיסיים.
התקרבתי עוד,שמעתי את קצב נשימתה,
ובין רגע קרסה, וגופה הוטל בכל כובד משקלו על הארץ,
גם אני התנשפתי, זה מאמץ למרות הכל,והפלא שבדבר,הזין עמד,ועוד איך עמד.
עמדתי מעליה, ובכף רגלי היחפה דרכתי על הפנים המפוחדות,מחייך ברשעות ,ומסנן,
רצית לברוח? כבשה קטנה ועלובה שכמוך,והוספתי בשקט עצור,נשקי את הרגל,עכשיו!
והבריה העלובה,מצייתת,את יודעת מה המלך הכין לך נכון? ובאחת שיניתי את הטון,
על ארבע, אפס,ובעודי מקלר אותה,החלה להתייפח ,בבקשה לא,בבקשה לא,עוד עלובה.
היא ידעה מה מצפה לה,אף אני. הולכתי אותה קשורה לרצועה,מהלכת על ארבע.
כששדיה מתנדנדים ושערה מכסה את הפנים,כך בברכיים חבולות הגענו לביקתת העץ,
שם,אין חוקים,ואין רחמים.
נכנסנו,גררתי אותה חרף התנגדותה לתוך המקלחת שם היתה אסלה בוהקת,צחה ולבנה.
קשרתי אותה לוו כשרק פניה יוכלו להגיע לפי האסלה,שם תוכל לרוות את צימאונה,
לא התכוונתי לדאוג לה למים,דאגתי לבאר,מחוכם.
בזמן שהיא נהמה וצרחה סגרתי את הדלת,ידעתי שעם הזמן,זה יהפוך לתחינה,להתרפסות
ולצייתנות,אני האדון.וקיום רצונותי הוא המחר שלה.
נפנתי לחדר האפל שם שרשראות השתלשלו ממעל כנטיפים קרים וללא תנועה,שוטים ארוכי רצועה
תלויים על קירות האבן,אזיקים משוננים,וכל טוב הרע והכואב.הצעקות אט אט נדמו,ואיתן נעצמו עיניי.
התנמנמתי,מרוצה מהמצב,מחויך ומנצח.
הגיע זמן הסיפוקים.
היה שקט מאחורי הדלת,דאגתי שמא ברחה,פתחתי את הדלת לאט ובשקט,שם היא שכבה בשקט
בתנוחת עובר, ראשה מונח על ידה,עיניה עצומות,ושלוליות שתן סביבה.
קוראים יקרים אני רואה שהסיפור לא רוצה להיגמר,אז אולי אקצר,ואחזור לנקודת בראשית.
את שאירע ביתרת הימים הבאים,אולי אספר ביום מהימים.
כעקרון,הפנטזיה עלתה לי בכסף,ולא קצת,את הביקתה ביער שכרתי באלף שקל ליום.הבחורה
קיבלה את חלקה בעיסקה אך לא אפרט כמה ואיך,הסוס עלה לי מאתיים ש'ח ליום,עוד הוצאות
נילוות,בסך הכל הכללי,בהפקה עצמית זה עלה מעל עשר אלף. הבנתי את הפוטנציאל הגלום בעניין,
פתחתי משרד להגשמת פנטזיות, שנקרא "ללא גבולות" בוודאי יש מי שמכיר זאת מהודעות באתרים.
אני עובד בעיקר עם אוכלוסית שמנת,אך גם שמח להגשים חלומות קטנים וצנועים יותר,מיותר להוסיף שאני מאוד נהנה מהעבודה,ומהרווח בצידה.
(אין זו כתבה פרסומית)
יום ניפלא ולל'א גבולות.
לפני 15 שנים. 14 בינואר 2009 בשעה 17:25