תקשורת

נכנסת לפייסבוק הישן שלי, יש לי 2 עכב איבוד סיסמה ושחזור בסופו של דבר.

אך לפואנטה, יום הולדת היום ופיסבוק הישן מראה לי פוסט מלפני 7 שנים.

"Officially my bday today. Thou was born at 3 am so 40m from now was born into this hell. Having a glass of wine. Thought today how nice it would of be if I killed myself at the exact time I was born. In case god existed, it would be like a big Fuck you. In general it will be like a big fuck you as never agreed to be born and life is hell on earth.
Joking. Bit of late night humor. Of course I don't have such thoughts as that would be inhumane and wrong and am supposed to be happy on my bday. I can't be the only one depressed on this day."

לא שכרגע הכל דבש, וללא ספק עדיין מסכימה עם כל מה שאמרתי בעבר, אך ללא ספק החיים במגמת שיפור.

לרוב הימי הולדת הם לא סיבה לחגיגה, תמיד קרה משהו רע ביום זה. מזל רע או טימינג גרוע אך הזה לא משנה.

לא מרגישה כלום בקשר לכך שמזדקנת, זה נכון שלאחר גיל מסויים זה מאבד חשיבות בהתאם לשאר הקונפליקטים בחיים.

אך הכי מצחיק, לפני יומיים הולכת לישון וקולטת שהמכונת כביסה החדשה המדהימה שהזמנתי תגיע בול ביום הולדת.

וזה משהו שמאוד רציתי וממש מבסוטית מכך.

אם זה לא ההגדרה של להזקן, אני לא יודעת מה כן חחח

רוב הנשים לא אוהבות מתנות פרקטיות, מעדיפות פרחים, תכשיטים, דברים שלא נחוצים בפועל וזה עבורם מתנה.

אני הפוך משום מה, אוהבת דברים שצריכה. 

תנו לי מנוע, מכונת כביסה אם זה מה שנהרס וצריכה, מתנות שאני באמת צריכה ליום יום וישפרו לי חווית חיים.

יום חופש שמבלה בנקיונות עם מוזיקה ובירה, כי ביום הולדת מותר לשתות לבד.

ולשם שינוי, לא מדוכאת ביום זה, פעם ראשונה בחיים.

אופטימית. לקחתי את החיים בידיים ומנסה שוב.

שאתה לא יודע עם אתה בזוגיות או לא.

אני והאקס סוג של ביחד רק בלי הביחד.

לא הסכמתי שנחזור רשמית כי כל עוד לא יודע שיש לו אותי הוא נחמד ומתנהג טוב ונעים ככה.

הבעיה היא, שאני בכנות לא יודעת בעצמי אם עדיף לחפש משהו אמיתי מתפקד חדש או לעבוד על לתקן מערכת קיימת.

אהבה יש, שנינו אוהבים. הוא ממש אוהב וקשה לי לעזוב שאוהבים אותי, אך גם נמס לי להיות לבד כל הזמן והוא עובד נון סטוף.

מעבר לבעיות התאמה שלא ניתן אפילו לבדוק עם חולפים או לא כיוון ואין מספיק זמן יחד לבחון.

אני אשכרה איפשהו בעמצה. יש 50 אחוז סיכוי שנצליח לגשר על הכל ולהזדקן יחד בסופו של דבר,

ו50 אחוז סיכוי שלא יצליח.

זה יכול ללכת לכל כיוון בשלב זה.

הבעיה במצב כזה הוא הבדידות, כיוון ואתה נמצא במשהו שלא נותן לך מה שאתה זקוק לו, ואין אפילו זמן לבחון דברים יחד בכדי להחליט לפה או לשם.

תקופה קשה.

מעבר לכך הכל אבל רגוע וטוב בחיים, אך לא מצליחה לישון טוב כבר תקופה.

עייפות קרונית לשירותך תמיד, כבר תקופה.

המוח האנושי.

וזה תחום שלמדתי אז מבינה מקור, מבינה שזה לא אמיתי.

מבינה לוגיקה וטמטום בכך ועדיין.

כמו פרפר לאש. נשאב פנימה ונשרף.

ככה הרגשתי.

וחיוך מטומטם שלא קשור למציאות אך ההשפעה זהה.

ויש לכך הסבר וכל פסיכולוג בסיסי יומר שזה

-השלכה קלסית.

Transference of emotion.

ולדעת שזה לא אמיתי ומקור בעיה אמורה לפטור כל קונפליקט או קבעון אידיוטי כמו כן רעיון ובדיקה מיותרת ומפגרת לשעצמה.

אבל כמו פרפר לאש.

הטבע האנושי זה טבע מטומטם ואני חלק ממנו.

ועדיין, חיוך.

שיחה סטנדרטית עם האקס. נשארנו חברים טובים אז עדיין מדברים כל יום שעות.

וגם ככה הייתי מבועסת כי כל מי שבדקתי כאופציה לבן זוג הבא, צעיר ממני בעשור וזה לא מתאים.

כי למצוא את המראה שעושה לך את זה בגילי כנראה לא אפשרי היכן שעובדת.

אבל נעבור הלאה.

שיחה ארוכה, מספר לי מה עובר לאחרונה בעבודה והבנתי מה עובר לעומק וכמה קשה לו בתפקיד הניהול שנמצא בו ומה עובר. 

וגרם לי לחשוב מחדש על הפרידה.

סיימנו את השיחה בנשיקות, אוהב/ נשיקות אוהבת.

כמו כל יום כי באמת אוהבים אפילו שלא מתאימים לקשר זוגי, לא תמיד נפרדים כי לא אוהבים יש עוד גורמים.

וגרם לי פשוט להתגעגע ולחשוב אולי ויתרתי מהר מדי ואולי הוא פשוט בתקופה בלתי אפשרית ולכן לא עובד לו  הראש וזה מובן.

חושבת על לסלוח ולהבליג ולהבין שזה נובע ממצב בלתי אפשרי שנמצא בו ואולי לתת לזה שנה לראות שיפור ולא לשפוט לפי מצב נתון לרגע זה.

גם כי שחושבת לעומק, לא רק שבאמת אוהבים, אך גם בלתי אפשרי כמעט למצוא התאמה בחוץ.

אין כלום בחוץ, לא בגיל המתאים, לא כלום.

אולי זה פחד מכך שלא אמצה ואצטרך להתפשר על סתם ילד חתיך וצעיר מדי שיהיה נטו משהו זמני, ולא בא לי.

אני לא טיפוס כזה.

ובאמת אוהבים, אז אולי כדאי לנסות שוב?

מתלבטת.

אז אותו הדבר רק הפוך. לא בא לי ללכת לישון כי אין לי כוח לקום למחר חדש.

באמת שלפעמים, זה מגיע למצב שאכלת כמות חרה למצב שאתה אשכרה לא רוצה לדעת איזה עוד לימונים החיים יזרקו אליך, כי אשכרה לא מסוגל להתמודד עם עוד.

אז זה חרדה בישילוב מצב מדוכא ומחשבה של איזה מזל שתכף יום הולדת ומזדקנים בעוד שנה.

מזל שחיים פעם אחד, כי בקושי את החיים האלה רוצה, ואיזה כיף שהם עוברים כזה מהר.

מריחים את האופטימיות באוויר?

גם אני. קבלו תסריט 2021, בשונה מ2020 או השנים שקדמו, חסר לו כמה פילטרים.

מעניין מה יהיה בגיל פנסיה.

חשבתי על זה גם ויש מצב שלא בא לי להתחתן כבר.

למה להכניס עוד חרה לחיים, עוד בעיות דרמות או ריבים.

מה זה השטויות האלה. מה בישביל זין?

עדיף ויברטור שחושבים על זה ולילות רגועים.

חוקים קיצוניים ועודף משטר כללי מכל סוג מדכא אותי.

כמו כן ריבים, דרמות או בעיות מיותרות.

צריכה הפסקה קולקטיבית מהכל עד להודעה חדשה, תנו לי לרצות לחיות שוב לפני שתוציאו לי רוח מהמפרשים כי זה מגוחך בשלב זה.

להלן הצד הפחות אופטימי. מצב זמני.

איך אומרים? עד הקבר הכל עובר.

וזה נכון חחח

יש הבדל בין אסרטיביות, לאובססיביות וחולי.

מישהו בעבודה התחיל, ציינתי במפורש שרוצה להיות רק ידידים.

כעס ועשה דרמות על כך כאשר הבין שרצינית למרות שבהתחלה שיקר שמחפש גם רק ידידים. 

מחק אותי ואמר שלא מתאים לו רק ידידים.

כמה שעות אחר כך שינה את דעתו ואמר אולי בכל זאת נהיה ידידים, ומאז ממשיך רק דרמות.

הזמין אותי 3 פעמים לשתות בבר אחרי העבודה, שכח שהזמין והיום שהזמין שוב שאלתי מה העניין.

עניתי לך כבר כמה פעמים.

ואמר שמעולם לא שאל.

בן אדם חולה ברמות.

ומאז רק דרמות.

אשכרה לא יודעת איך להפטר ממנו כי לא רוצה בעיות ודרמות בעבודה אך הוא אשכרה מפחיד אותי. בן אדם חולה בראש.

יש עוד אחד בעבודה שהתחיל מאותה עדה שהחולה נפש נמצא ממנו, ואשכרה התרחקתי גם מהשני עכב הראשון.

כי משהו דפוק אצל גברים לטינים, חולים על כל הראש. בחיי.

עזרתי אומץ ועשיתי החלטה לא קלה אך נכונה לעתיד מאושר יותר.

לא החלטה קלה כלל, אך הסרתי מחיי משהו שלא עבד והיה גורם שלילי ומוריד.

היה די מפחיד ופחדתי שעושה טעות ולכן נשארתי יותר ממה שהיה צריך, אך בעצם הייתי צריכה לעזוב מזמן.

והנה יוצאים לדרך חדשה.

לפעמים, גם ממקום רע לוקח כוחות לצאת.

בין עם זה קשר חברי או זוגי, זה ממש לא משנה.

גברים חושבים שכאשר הנשים כועסות זה הזמן לתת להם להרגע לבד.

נשים צריכות את ההפך הגמור וזמן לבד גורם להם להתנתק ולחפש אנשים אחרים לדבר איתם ולהתחבר.

וככה מערכות זוגיות וחברים מתחלפים ובסופו של דבר כולם מוצאים אנשים דומים להם יותר.

אבל טמטום אנושי מחוסר נסיון זה משהו שלמרבה הצער לא ניתן לשרוד לכל החיים.

ירידה היה יותר מתאים חחח סתם. 

במצב הורמונלי לא ברור, ולא לפני מחזור ויש בן זוג פשוט רחוק מדי.

ויותר מדי זין צעיר בעבודה שמסיח את הדעת.

אין,  מיניות דבר מציק ופוגע בריכוז, אי אפשר לעבוד ככה.

אמרתי לבן זוג שלא רוצה שנעבור לגור יחד כי מוקדם מדי ולא סומכת האמת שיהיה טוב, לא בא לי. פוחדת לעבור לגור איתו.

אבל מצד שני אי אפשר להמשיך לחיות בתסכול מיני, מספיק זה מספיק, אני חייבת זין.

והוא צודק, אם יגור איתי יהיה לי זין כל ערב.

אבל זין כל ערב שווה כמות ריבים כפולה וזיוני מוח גם מהסוג הפחות כיפי לפרקים?

ונחירות בחוזק טיל מהסוג שיכול להגיע למרכז.

ומעשן, ובספק יפסיק אז לא יודעת על מה בכלל יש התלבטות בעצם.

בקיצור, לא החלטתית.

אמרתי לא אבל נראה, זה לחלוטין בר שינוי. 

אשמח לזין קרוב והנושא נתון למשא הוא מתן

יש ימים שאם היה לי אקדח בבית ככל הנראה לא היה את המחר לדבר אליו.

מעניין כמה אנשים התאבדו בעבר בנשק שהשיגו ברשיון.

נכון מסקרן?

לפעמים עדיף שלא יקרה שום דבר טוב, כי לאחר כל עליה שאתה מרגיש שפתאום הכל טוב ואיזה כיף מקום ששווה להשקיע בו,

ואז מגיע המציאות.

ומי שנשאב למציאות בסופו של דבר לא שורד על כדור הארץ כי בינינו, איך אפשר?