שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני

לפני 10 שנים. 25 בספטמבר 2014 בשעה 14:16

התשובה הראשונה שעולה היא יורה מילים לתוך חלל הסייבר, אז נשאלת השאלה במה או במי אני מצפה לפגוע. כי במילה יורה גלומות אפשרויות רבות, המילה השניה שמגיעה היא משליך, אני חושב שזה יותר מדוייק כי המילים האלה עולות במין תחושת קבס, והופה, הנה המילה השלישית - להקיא.

 

אני חושב שהושפעתי מאד מהספרים שקראתי ומהסרטים שראיתי, ולעתים קרובות אני תוהה אם אני קיצוני בתגובותיי או מייצג את הרב, פחות או יותר. קל מאד להאשים את הוליווד, האנדר דוג מצליח בגדול, זוכה בעושר ואושר וכמובן גם בבחורה היפה, בחיים רובנו לא זוכים להגשים את החלום הזה, והוא היה קיים הרבה לפני הוליווד. פעם לאגדות היה סוף רע, אולי כי כשהן נכתבו חשבו מחבריהן שהתהילה שמורה לאלים, בכל מקרה בשלב כשלהו הרים ההפי אנד את ראשו ומאז אנו שבויים באיזו פנטזיה בלתי אפשרית, או אולי אני שרוי לבדי בחלום ואם אקיץ אראה קהל פרצופים מגחכים לעברי בבוז שאולי מהולה בו חמלה ואולי לא כל כך.

 

אפרופו פנטזיות, בכיתה א׳ ישבתי ליד ילדה בשם בתיה. היו לה נעלי לכה אדומות ומבריקות, ואני הייתי מניח את קצה ראשי על השולחן ובוהה בהן ארוכות. בכיתה ב׳ היא הלכה לבית ספר אחר, ומאז לא נודעו עקבותיה ורק זכר נעלי הלכה האדומות נותר.

 

והיתה את זו שהייתי מאוהב בה. חלמתי שאני מציל אותה משלל איומים ואסונות, והיא גומלת לי באהבה אין קץ. אני חושב שזה רץ בראש שלי שנה בקלות, ואז היו התפתחויות מפתיעות, אבל לא בא לי על זה עכשיו.

 

פאסט פורוורד

 

אני יורד להפסקת סיגריה. פחות בשביל הסיגריה, יותר בשביל ההפסקה, אחרי שעה שעתיים במיזוג הנצחי של בניין המשרדים אני רוצה רגע בחוץ. היא יורדת לסיגריה גם, אני שמח וגם עצוב בגלל שאני שמח, ואני מנסה לא לתקוע מבטים אך נכשל כישלון חרוץ, אני לא יכול להוריד ממנה את העיניים והיא יודעת את זה. היא יפה, היא זוהרת, היא מושכת. יש לה רגליים ארוכות נעוצות בנעלי עקב מנצנצות כמו סוכריות ואני תוהה מה היא חושבת לעצמה

 

הוא רוצה אותי. זה נכון אבל הוא לא יודע מה הוא רוצה. הכל ולא כלום. להיות איתך. להיות כמוך. דבר מאלה אינו אפשרי.

 

הוא מסתכל לי על הרגליים. האם היא תוהה, מרגישה שיש כאן מוקד עניין מסויים או אולי היא יודעת, מודעת בדיוק למה שאני, פטישיסט שמשתוקק להיות מתחת לרגליה, שפל וכנוע ככלב ממושמע ואהוב, ולו רק הייתי כלב שהינו דבר שלם שיודע מקומו, כלב בלבד, בלי החתול הגאה שחוסה בצילו משליך יהבו על גאוותו ומלקק הרבה יותר עמוק מפרוותו, כן פצעים גבירותיי ורבותיי זה נכון

 

סוטה. גמד. מכוער. הסיגריה נגמרה, הגיע הזמן לחזור למעלה למשרד. אני אוסף את השברים ביד נאמנה והולך לכיוון המעליות. היא נכנסת למעלית הראשונה שמגיעה ואני מחכה לבאה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י