לפני 6 או 7 שנים התחלתי לכתוב ספר תורה בשבעה עשר בתמוז.ולמה דוקא בשבעה עשר בתמוז?כי שבעה עשר בתמוז היה צריך להיות היום הכי גדול בשנה,יותר גדול מיום כיפור.הרי מעלתו של יום כיפור בזה שנתנו בו הלוחות השניות כאות על שמחל לנו הקדוש ברוך הוא על שבירת הלוחות הראשונות.משה שבר אותם כשראה את מעשה העגל.
זה היה בשבעה עשר בתמוז,ארבעים יום אחרי מתן תורה בקולות וברקים אבל בלי הלוחות של הברית בין הקדוש ברוך הוא ואנו,עם ישראל.הכתב של הדיבור האלוקי של מתן תורה בשבועות היה צריך להינתן ארבעים יום מאוחר יותר,בשבעה עשר בתמוז.הלוחות האלו הראשונות היו מ"חומר" אלוקי,לא רק הכתב אלוקי,כמו הלוחות השניות,של יום כיפור,שהיו רק מחומר ארצי,שמשה פסל אותם והתעשר מהשאריות(באגדה:אבן הסנפיריון אולי יהלום)אלא גם ה"חומר" היה אלוקי.וזה מעלה לאין שיעור את ערכם.ולפני שנשברו(וגם זה נס שמשה הצליח לשבור אותם)בשבעה עשר בתמוז,הם היו,התקיימו,אפילו זמן מועט,אבל היו,התנוצצו...עד היום הזה
לפני 15 שנים. 9 ביולי 2009 בשעה 15:19
