לילימיי

 http://68.media.tumblr.com/1e8b751ff3b75e2a8c74c1b055095744/tumblr_mzsdruases1qzxeqqo1_r5_500.gif

אני אוהבת,

להביט באנשים.

בניואנסים הקטנים,

שהם לא חושבים שרואים.

כשהם הולכים,

כשהם מחייכים,

כשהם עסוקים בפון שלהם,

כשהם רבים, עם בני הזוג שלהם.

כשאני מביטה בזוגות,

הניואנסים מתעצמים.

אני רואה, את כל מה

שהם מנסים להסתיר מעצמם.

מהזוגיות שלהם.

אני רואה,

את המבטים הכועסים,

את חוסר הסבלנות,

את הריחוק.

את השבר, שכלום

לא יאחה אותו.

כשאני מביטה מהצד, בזוגות

אני שמחה על כך שאני לבד.

אם תהיה לי הפתעה, בשנים הבאות

אני אשמח.

הניואנסים שלי, יהיו שונים.

בוגרים.

שמחים.

מאושרים.

לא אסכים,

לשום ניואנס אחר.

הזמן, עף לי

מבין האצבעות...

ועדיין, לפעמים

הוא מרגיש אותו הדבר.

ההתפתחות האישית, לא פעם

מרחיקה אותי ממי שאני...

ומקרבת אותי,

למי שפחדתי להיות.

לעיתים, אותה הדלת

אותו הצעד...

פותחים לי אפשרויות,

כל כך חדשות.

http://www.misgeret.co.il/Pics/viviane.nathan/275178-1374-02-12-15-M.jpg

 http://68.media.tumblr.com/557215f1c853df2243d259a482f8faa4/tumblr_oilgsuw3L81ug6vlno1_500.jpg

לפעמים, שנים אחרי

אני מתפלאה על עצמי,

שאהבתי אנשים מסויימים.

אחרי שנים, כל כך הרבה "לא"

מתחבר לי לאותם אנשים...

עד שכבר קשה לי להזכר,

מה היה שם "כן".

אולי רק הגשמנו,

פנטזיות דימיוניות.

של אהבה, של זוגיות

של מיניות.

השבילים בהם הלכנו,

פתאום נפגשו, לזמן קצוב

ולרגע, היה שם קסם.

כןן, חוויתי לא מעט

רגעי קסם...

אבל לאחרונה, אני מרגישה

שאני מכירה מדי טוב,

את כל הטריקים, בשרוול

של הקוסם.

יש אנשים, שאוהבים

לחיות על הקצה.

אתם יודעים, קצה כזה

של הר גבוה,

או של תחושות מוטרפות,

או של רגשות עוצמתיים מדי.

אני לא מתחברת אליהם.

מהקצה, אפשר רק ליפול...

ואני, יש לי פחד גבהים.

 http://68.media.tumblr.com/e7ce702fb8adac3c1849c777344e97b3/tumblr_mu05ahMSS41svan0fo1_500.png

את הסימנים של הזמן,

לא רואים עלי.

את הסימנים של הקושי,

גם לא רואים.

זה לא שאני מסתירה אותם...

אני פשוט מתבגרת\מתגברת היטב.

http://68.media.tumblr.com/c7b2a9bb71dc938a315f3303d3f97ce7/tumblr_n0d34hroCq1qzl7pko1_400.jpg

אני רוצה להיות רכה ועגולה,

אבל מאוהבת, בקצוות החדים שלי.

בעייתי משהו.

 https://68.media.tumblr.com/49c55ce7b17448cb45679687a1b5416b/tumblr_n2g17rVnRK1s96utdo1_400.gif

הרבה זמן, לא הייתי עם גבר.

עוד הרבה יותר זמן, לא הייתי עם אישה.

זה הכל יחסי\ם.

 https://68.media.tumblr.com/8c7604d15f689f9abdcd9d5ac464dd4e/tumblr_mlzgv18ABF1rdes1jo1_1280.jpg

בבוקרו של יום,

רצוי לו, לאדם

להיות שלם עם עצמו.

http://68.media.tumblr.com/e2752d069ee2fb323afeee8813953e1f/tumblr_mm6mm9Eb3r1r6ezdoo1_500.jpg 

שתהיה שבת מבורכת.

"איזה כיף שאת פה,

  את משרה כל כך הרבה,

  רוגע ושלווה."

אומרים לי הלקוחות, בעבודה.

"תענוג לעבוד איתך,

  משהו ברוגע שלך ובמקצועיות,

  עושה את כל ההבדל."

אומרים לי המנהלים והעובדים, שאיתי.

"איזה מזל, שאת

  כזאת רגועה, לעומת אבא."

אומרים לי הילדים שלי, לא פעם.

רק גברים, לא אוהבים

את התכונה הזאת, בי.

http://68.media.tumblr.com/a539ae662f7cb4cc2c2eaea4f859eaa9/tumblr_okwsenhq8w1riowtoo1_500.jpg

אני מתרגלת לנופים אחרים,

שכנים חדשים.

מתרגלת לקרני השמש,

הנושקות ללחיי, דרך החלון

בשעת זריחה.

מתרגלת למרחבים אחרים,

הכי מוכרים לי...

ועדיין, מרגשים מחדש.

פעמוני הרוח, מחוץ לחלון

משמיעים לי צלילים נעימים.

מלמדים אותי, על רוח איטית וחמה

שם בחוץ.

אני מביטה החוצה, אל העצים הסמוכים

נושפת עשן משמח...

ומחייכת.

באתי הביתה.