|
|
|
אני מנקה ומתנקה.
זורקת מלא.
מוצאת זכרונות מהעבר,
קוראת מכתבים, מביטה בתמונות
וזורקת לפח.
יש זכרונות, שתופסים לי
הרבה מקום.
גם בבית.
גם בראש.
לא בא לי עליהם, יותר.
בסופו של יום,
אני אוספת שיערי מעלה...
ונותנת למזגן, לצנן לי את העורף.
http://68.media.tumblr.com/a6053820f9b64905a365e8d4f82dd519/tumblr_opk8oaVVNl1qinh1vo1_1280.jpg
אני מחייכת בזווית השפתיים,
כשהילדים שלי רואים תמונות שלי מפעם,
וקצת נדהמים, מההבדל בין הדמות שבתמונה
לאמא שעומדת מולם.
" מה, אמא
את היית פאנקיסטית?"
" כןן, ככה בקטנה..."
(לא סיפרתי על כל מה שראיתי ועשיתי,
במועדונים הטובים של פעם.
פינגווין, קולנוע דן, ליקוויד).
"מתי התחלת לעשן?"
"התחלתי בצבא."
(אין צורך לספר, שהסיגריה הראשונה שלי
הייתה בכיתה ז'...
ומכיתה ח', כבר קניתי קופסאות
מהכסף שעשיתי בבייביסיטר).
"אמא, עישנת פעם גראס?"
"מממ..ניסיתי פעם.
לא אהבתי."
(כןן, בטח...
עד היום אני מתה על זה).
את רוב האקטים הכי משוגעים וביזאריים,
עשיתי בגיל הטיפשעשרה...
ועוד, לא מעט
אחרי.
עוד לפני שנכנסתי לכלוב,
עוד לפני שבכלל שמעתי, על בדס"מ.
לפעמים, בא לי להשתגע שוב.
אבל אני עוצרת.
כל דבר, הרי מגיע בזמן שלו.
זה בדוק.
http://68.media.tumblr.com/tumblr_lh6hpu20NQ1qbtuazo1_500.gif
הרבה זמן,
לא היו לי פתקים.
פתקים של תאריכים לזכור.
כמי, שהזיכרון לטווח הקצר שלה
נדפק כבר לפני הרבה שנים,
אני מוצאת את עצמי,
עם דפים של תאריכים...
בהם רשומים בעלי מקצוע שונים.
צבעים, מובילים, מניחי פרקט, מרססים.
רבע מהבית, ארוז בארגזים.
רבע שני, עוד מנמנם.
רבע שלישי, נזרק לפח.
הרבע הרביעי, כנראה
שיקרה ברגע האחרון.
אני מתחברת יותר,
לרבע המנמנם...
אבל מוצאת את עצמי,
בעשייה מטורפת.
לגמרי מפתיעה את עצמי.
הכי כיף לי, להפתיע את עצמי.
http://68.media.tumblr.com/774b8e005450b6128e370591e0c27966/tumblr_o1y64oh9381qgyn1io1_250.jpg
לכל הנשלטים, באשר אתם...
המשיכו להניח לינקים בפרופילים שלכם.
אני מאוננת יופי, בזכותכם.
איזה כיף, שהגיע הקיץ.
אני נהנית להזיע, כל הדרך
אל המזגן.
http://media-cache-ec0.pinimg.com/736x/b9/87/54/b987546883e54f3c3d7a03055ba2b5ea.jpg
אני - "בוקר טוב, אדוני
מה בשבילך?"
הוא - "זה נראה טוב...
טעים?"
אני - "הכי טעים שיש!!
כמה תרצה? שורה?"
(שורות של שוקולדים, מסודרות).
הוא - "כן, תני לי שורה"
אני - "רוצה שתי שורות?
כבר שכחנו מה זה שורה, זה קרה כל כך מזמן"
אני אומרת עם קריצה.
הוא - "במחיר הזה, תני לי שלוש שורות
ואל תשכחי להזמין אותי, לשורות הטעימות יותר".
הוא מחזיר לי קריצה משלו.
אוחח, אין
אין על חוש הומור...
לשמח אותי.
http://www.womenshealth.com.tr/wp-content/uploads/2016/01/kakao-2.jpg
יום כיף מהעבודה,
בטבריה.
עם נהג שלא נסע,
דרך כביש 6, אני מרגישה
שאנחנו כבר שעות בדרך.
כשהרגש והמציאות נפגשים,
מסתבר, שאנחנו באמת
כבר שעות בדרך.
אחת עשרה בבוקר.
אני והחברה שלי הולכות לבריכה במלון.
היא מוציאה את הנייד, ומקשקשת עם בעלה.
אני, מוציאה את הבריזרים מהתיק.
היא, שותה אחד
ועולה לה מעל ומעבר...
אני, שותה שניים
וחושבת, כמה מזל
שאין לה מושג, על כמות
הסמים שעשיתי בחיי.
זה נחמד, בריזרים.
קצת פרווה, לייט שכזה.
בריזר, זה
קצת כמו, נשלט לייט.
לא כך?
http://68.media.tumblr.com/481ae11bc243b434d14c0e4b00b79eef/tumblr_oeqk598NAw1sqa3lko1_500.jpg
http://68.media.tumblr.com/109e2628b6af4f1e0de162345b5abf6a/tumblr_nzisqaOLe81sh4vvgo1_r1_500.gif
זה כל כך מתוק,
כשאני מקבלת זר,
של פרחי שדה.
זה אומר הרבה, בעיניי
על האדם שקטף לי אותם...
וזה אומר הרבה, עליי
שאוהבת את הטבעי, כל כך.
http://68.media.tumblr.com/db6ce6f0349f93b9caf86cd961056454/tumblr_mlilh093011rfdlp6o1_500.gif
לפעמים, אני
מתגעגעת להתחלות.
אבל אז אני נזכרת,
בבלאגן שנוצר אחרי,
ואני עוזבת...
עוד לפני שהתחלתי.
http://68.media.tumblr.com/07703c03775b031880590d740db53a07/tumblr_odgxxx1H2i1qbb77eo1_500.jpg
יש איזה קסם, בביחד.
לצערי, ניסיון החיים שלי לימד אותי
שלא תמיד הצד השני,
ייתן לי יד, כשאצטרך.
יש לא מעט צלקות, במקום הזה.
http://68.media.tumblr.com/024269081f67702e5914f76066b16bc3/tumblr_mvrt5kI01K1ro18lqo1_500.jpg
בשתי ידיי,
יש לי את הקשת.
ואין כמו הקשת הזו,
בתוך תוכי.
http://www.fubiz.net/wp-content/uploads/2015/01/Black-And-White-Watercolors-Illustrations_5.jpg
טוב לי,
עם הלבד שלי.
אני פוגשת שם,
את כל הזאבים,
מהם פחדתי בעבר.
עם השנים,
אני כבר לא מפחדת,
להיות לבד.
כבר לא מפחדת,
מזאבים.
ג'וקים, זה כבר פחד אחר...(;
בתוך כל הצבע שסביב,
אני לא פעם, הולכת לאיבוד.
http://68.media.tumblr.com/8b3a4795f2e416fc4274f7eb0f54e46b/tumblr_on0qcq2HzT1ur0vzxo1_400.jpg
כל הנשמות שאיבדתי לעד בחיי,
מעופפות סביבי, כל יום מחדש.
http://68.media.tumblr.com/tumblr_ltunsm6gUl1qdch0po1_r1_500.gif
ילדותי...בדידותי.
אף פעם, לא באמת התאמתי
למשבצת, בה רצו שאהיה.
http://68.media.tumblr.com/1a8425f92d6b0b64f626040871dcc2db/tumblr_nl03a8oWpp1ql8b6oo1_400.gif
כבר שלושה שבועות,
שאני בדיאטה ללא פחממות.
הבטן ירדה וכבר לא מאחלים לי מזל טוב,
על ההריון.
(מה נסגר עם אנשים, אני תיכף בת 50).
http://images.saloona.co.il/files/2016/05/counting_634.jpg
אין על הילדים שלי.
אני גאה להיות אמא.
http://68.media.tumblr.com/8d4365a89d30369f3ea57b455e72d2bd/tumblr_mwtuu6KIXU1qb47plo1_r1_500.gif
בסופו של יום, אני נחה
מנקה את המחשבות,
מביטה אל האופק...
http://68.media.tumblr.com/220e8ab5790af49b201dcc4b40caa7c3/tumblr_oqs7kbOmu01qzej8no1_1280.jpg
ושמחה,
על מי שצמחתי להיות.
http://68.media.tumblr.com/2e0019eeabcfeecd1dc2bb43efe148ec/tumblr_lnobzi4CMJ1qh7487o1_r2_500.jpg
פעם, היו לי
מלא חברים בכלוב.
הכרתי לא מעט אנשים,
הלכתי המון למסיבות.
היו לי, כמה וכמה (דיי הרבה)
מפגשים מיניים, עם יושבי הכלוב.
פעם חשבתי, שאתגעגע
לחברים מפעם.
כיום, יש לי אחד
שאני מחשיבה אותו, כחבר אמיתי.
אני לא יודעת עד כמה הוא מרוצה ממני,
אבל אני, מבסוטית ממנו.
להפתעתי, אני לא מתגעגעת
לכל השאר, שהיו.
בשביל הזה, של החיים
כל אדם שאני מכירה,
הוא שיעור עבורי.
ואלה של פעם, מזכירים לי קצת
את השיעורים בבית הספר,
שהברזתי מהם...
והלכתי לים, במקום.
הים, חיבק אותי
בעוצמתו...
הרבה יותר.
http://68.media.tumblr.com/b17ef179bee001881b173d606160b3f0/tumblr_nbyhc4Au3O1sl4erdo1_500.jpg
איך אני אוהבת,
לסמן עוד V ברשימה.
רשימת הדברים,
שמסתדרים כפי שצריך.
חזרתי לעבודה בפול ספיד.
מעבר הדירה מתקדם בקצב מסחרר.
זה מצחיק, הפעם האחרונה
בה הייתי צריכה לעזוב את הבית,
בבהילות שכזו...
הייתה לפני 10 שנים.
הגרוש שלי, שאז עוד היה בעלי
הוציא אותי מהבית, בצו בית משפט
עם שני ילדים קטנים.
היה לי חודש,
לעזוב את כל החיים שהיו לי,
ולבנות לעצמי ולילדיי חיים חדשים.
זאת הייתה הישרדות.
לא ראיתי ממטר.
שם, נעשיתי לביאה.
היום, זה מן תיקון שכזה.
היום, אמנם הבהילות קיימת
אבל אני כבר לא במצב של הישרדות.
שורשיי איתנים, יותר מתמיד.
עכשיו, אני יכולה להכיל באמת
את המעבר הזה וכל המשתמע ממנו.
הרבה מים עברו, בנהר החיים שלי.
של ילדיי, של המשפחה המורחבת
של הגרוש שלי.
נהר, שהעצים את שורשיי...
ונטע אותם עוד עמוק, בחיים.
