סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילימיי

עוצמה.
מהפנים אל החוץ...
ותמיד, בחזרה פנימה.

©
לפני 8 שנים. 3 במאי 2015 בשעה 20:09

 

 

מתוך צרור גדול,

של מפתחות עתיקים...

רק אחד, יצליח לפתוח

את השער הגדול.

 

לפעמים, עם השנים

הצרור גדל וגדל,

מתווספים לו עוד מפתחות.

עם השנים, הם מחלידים.

הם כבר קצת קהים לחור המנעול.

 

אני מוצאת את זה, מרגש

לאחוז בצרור העתיק.

הסקרנות מתעצמת,

כשהשיכחה נותנת אותותיה.

 

רק אחד יצליח לפתוח,

את השער הגדול והעתיק.

זה תמיד, רק אחד.

 

 

הקול​(שולט) - חדה,
עסיסית,
שופעת דמיון
ועשירה במילים.

והצרור הזה, מגוון ומעורר מחשבות :)

אין כמוך, לילימיי :) }{
לפני 8 שנים
לילימיי​(שולטת) -
תודה רבה הקול, על המחמאה...
אני מסמיקה לי פה, עד קצות האצבעות (;
אני אוהבת כשהמחשבות מתעוררות }{
לפני 8 שנים
שולט ומפנק​(שולט) - מעניין
גורם לך לחשוב
מפתחות עתיקים מזכיר לי יין אדום ישן
לפני 8 שנים
לילימיי​(שולטת) - אני בעד פוסטים, הגורמים למחשבה.
מפתחות עתיקים, צרורות כבדים, קצת חלודים...
לגמרי כמו יין אדום ישן, משובח ומשתבח
עם הזמן.
חג שמח לך (:
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י