לילימיי

זה הולך הרבה שנים אחורה,

אל בתוליות ותמימות,

תשוקת נעורים...

ודומיננטיות נינוחה וטבעית.

בלי רעש וצילצולים,

בלי רקיעת רגליים ילדותית,

הבאה להוכיח, שאני מעליו.

כשזה מגיע באופן טבעי,

מבט עיניים,

תנועה קטנה, שונה

לגמרי מספיקים.

אני שמחה לגלות,

שגם לאחר שנים רבות,

המבט שלו אליי, נשאר כשהיה.