לילימיי

אף פעם לא אהבתי,

מדיטציות.

בהיותי אדם שקט מטבעי,

אני לא מתחברת, לשתיקה

מתוך הכרח.

כשאני רוצה זמן פנוי ממחשבות,

אני מטפלת, בעציצים שלי.

מנקה עלים יבשים,

מעבירה לעציצים גדולים יותר,

מסובבת אותם, לכיוון האור.

אור, זה חשוב.

לא?

בכלל בחיים, אור

זה חשוב.

ככה, אני מתעסקת

כשעה שעתיים, ומנקה את המחשבות.

אם היה מתאפשר לי,

הייתי עוברת לגור במושב.

כןן, נדמה לי

שזה בול מתאים לי.

אבל כרגע, זה לא מתאפשר.

אולי בגיל 50, תהיה לי הפתעה נעימה.

השינויים מתקדמים מהר.

זה מלחיץ ומרגש אותי,

באותה נשימה.

נדמה, שהכל יסתדר

על הצד הטוב ביותר.

תודה ליקום,

על ההתחשבות (;