לילימיי

 http://68.media.tumblr.com/73ff3fe24356b88f6a798fc2c724e361/tumblr_ndzif3qzqs1rpx9bqo1_400.gif

מכירים את זה,

כשמתנדנדים חזק מדי, גבוה מדי...

מרגישים מן בחילה,

שחייבים להשאר בה,

עד שתחלוף?

כך אני מרגישה.

אני אדם, שחובב שיגרה.

והנה אני במצב,

בו הכל השתנה.

מחר אני חוזרת לעבודה,

אחרי כמעט חודש, שלא הייתי.

בעוד חודשיים, מבלי שתיכננתי

אני עוברת דירה...

זה מחייב אותי לעבור,

על כל הדברים בבית.

לזרוק מלא דברים,

לנצור, את מה שחשוב.

זה מפחיד ומרגש באותה מידה,

וזה לא פשוט לי, אני מודה.

אני מאחלת לעצמי, ולכל המשפחה

שהכל יעבור בשלום ובבריאות טובה.

אולי, בסוף המעברים והתנודות

נמצא נחמה.