לפני 9 שנים. יום רביעי, 24 במאי 2017 בשעה 14:38
מישהי בעבודה שלי,
שומעת שיחה שלי עם מישהו,
שמנחם אותי באבלי.
"את כזאת אישה חזקה, לילי".
היא אומרת.
"עברנו הרבה טרגדיות,
ואין, אין דרך אחרת".
אני עונה.
אין לי דרך אחרת.
לקרוס, לא בא בחשבון מבחינתי.
החיים, כחיים
ממשיכים.
כשאני בוחנת את חיי,
ואת כל מה שעברתי,
מילדות ועד עכשיו...
אני אומרת לעצמי:
"וואלה, לילי
צמחת להיות אישה חזקה,
שממשיכה בדרכה,
גם אם נפגעתי, לא מעט, בדרך".
יש לי את המסקנות שלי.
יש לי את התובנות שלי.
הכל מתחבר, לחוכמת חיים
אחת גדולה ועצומה...
שהיא אני.