תמיכה

שונאת שונאת שונאת להיות חולה!
טוב שאני עכשיו מחלימה....
אני חולה אחת לכמה זמן.... הפעם האחרונה שהייתי חולה ככה הייתה לפני יותר משנתיים... אולי אפילו יותר משלוש שנים... כבר לא זוכרת... ובצדק. סיוט!
היום סוף סוף אני יכולה לשבת ולהצליח לנשום... יחסית.... גם הצלחתי להגיע לרופאה המעצבנת של קופ"ח.. שאמרה לי (כאילו לא ידעתי) שיש לי וירוס ויראלי... זה תמיד מה שזה... יופי פוסטמה.... אני כבר לוקחת אספירין ואנטיביוטיקה... אני כבר לוקחת טיפות ושותה כמויות אדירות של נוזלים... כמויות אדירות אפילו בשבילי (רק ביום חורף רגיל אני שותה קרוב ל3 ליטר נוזלים, וזה בלי להיות צמאה)
אז במה את בכלל עוזרת לי טיפשה? כמה שאני לא חלשה פיזית כרגע, אני עדיין חריפה, משעשע לא? יומיים לא הצלחתי להחזיק את הראש ישר או לנשום כראוי או לשתות או כמעט כל דבר אחר... אבל המוח עובד רגיל, פרט לזעקות כאב עמומות שמנסים להסתיר מהעולם...
להיות נחמד בעבודה גם לא עוזר-זונות בלי תשלום! שילכו יחפשו אנשים אחרים שיעשו את העבודה שלי... שיאמנו אחרים לעשות את מה שצריך לעשות... שיפטרו את האידיוט המושתן המתלמד שחושב שהוא כבר בעמדת ניהול ובעצם עושה יותר נזק מתועלת. לפטר אותו או להעביר אותו מחלקה יעשה הרבה יותר טוב לכל המחלקה!
שונאת להיות חולה!
הדבר היחיד שטוב בזה שה שהצלחתי להגיע למצב שאני מקווה (ולא רואה שיהיה אחרת) שכבר ביומיים הבאים אני אחלים לגמרי. והצלחתי להשיג סיקים עד יום ראשון :))
רופאה מטומטמת! מוכנה להישבע שהיא סאבית בתוך תוכה.... רצתה לשים לי מחט בגוף בשביל בדיקות ולתת לי חיסון שפעת... חח כן, בטח.
"תקשיבי, אף אחד לא הכניס לי מחט למעט בדיקות דם מאז שאני בת 8. אני בטוח לא אתן לך לעשות לי חיסון"
"אבל לא עשית את החיסון שלך השנה"
"אין בעיה, אני אחלים, ואני יבוא לעשות את החיסון אצל אירנה, כמו כל שנה. היא נותת לי את המזרק ואני מבצעת את החיסון"
(אני אוהבת את אירנה. היא מכירה אותי מספיק כדי לדעת לא להתעסק איתי... צעירה צעירה אבל נראה אותה אומרת לי לא)
"אירנה עברה לסניף של הטיילת"
"אין בעיה, אני אלך לטיילת, נבקר חברים בדרך..."
"את יודעת שאסור לך להזריק לעצמך, נכון?"
"תראי דוקטור, אני מזריקה לעצמי מגיל 8 ומאז אותו יום שלימדו אותי איך מזריקים כראוי איש לא הכניס בי מחט (שוב, למעט בדיקות דם). אירנה מכירה אותי הרבה זמן לדעת שאני יודעת איך לחסן את עצמי"
...בכל מקרה, נחסוך מכם את המשך השיחה הזאת שכן זה הרבה "מותר/אסור" אבל בכל מקרה, שורת תחתונה, "ניצחתי" בויכוח הזה (עולה לי כאן איזשהו "דההה")

מה שהכי חשוב זה- אני מחלימה! הללויה!
שבוע הבא נראה את אירנה ונשעה את החיסון הטיפשי הזה... אולי... ובינתיים... חופשה קלה... בקיצור, החיים טובים... לפעמים.
:)