גולת הכותרת של היום: חברה שבאה אלי לקפה ושיחה שכמובן שאיכשהו תתפתח לכיבושים האחרונים של הילדה- כל הכבוד לה שהיא כבר לא ונילית ומגלה את הקינקית שבפנים!!! וואז היא מדברת על דברים שלא יפה להגיד בקול ליד אמא פולנייה מעל גיל 60... אחרי שעשיתי לילדה פרצוף של "תזכרי שיש סיבה שאמא שלי היא היחידה בבית הזה שלא מכירה את הצד הזה שלי! אל תשכחי את אוסטריה!!!" גיליתי שהאמא-ילדה-טובה-ירושלים-שלי בכלל צוטטה לנו (נו באמת! ככה אמא מתנהגת?! בושה!) ומכניסה לי את המשפט של "*שם חיבה של אמא*, אני את כל הדברים האלה כרבר עשיתי אז אל תחשבי שגילית את אמריקה" וכשאני שואלת אותה חזרה בתמימות (כן....אני לא אחת שתשתוק לאמא שלי... לא כל כך "מחונך מצדד....המ...) "אמא, אזיקים, ניסית?" (כי מה לעשות זה הכי תמים שיכולתי לחשוב עליו) והיא עונה לי את משפט המפתח של היום "לא! זה כבר פרברסיה!"...
גאון! אמא שלי- גאון!
לפני 13 שנים. 27 במרץ 2011 בשעה 18:36
