כל פעם שאני נכנסת לפה או לסיפורים, כל פעם שאני מתכתבת פה עם מישהו או מסתכלת על פרופילים בסודי סודות ומדמיינת בראש כל מה שהייתי רוצה, אני מרגישה כאילו אני בוגדת בו.
לפעמים אני מרגישה רעה ומלוכלכת בגלל זה, חושבת שלא מגיע לי אחד נהדר כמוהו, אבל יש את הפעמים האלה שאני בכלל לא במצב רוח לכל זה ואני נכנסת בכל זאת רק כי אני כועסת עליו. כי הייתה איזו שיחת טלפון לא טובה, או שלא הייתה שיחת טלפון בכלל והוא לא חושב להתקשר אלי למרות שהוא ירד משמירה כבר לפני אלוהים יודע כמה זמן.
אז הנה, דווקא לך. If it weren't for you, שזורק עלי זין, אולי הייתי באמת יכולה להביא את עצמי לעשות את כל הדברים האלה שתקועים לי בראש כבר מאז שאני זוכרת את עצמי.
בא לי לא לאהוב אותו יותר. בא לי, כמו אז עם החבר הקודם שלי, שפתאום כל צעד שלו יתחיל לעלות לי על העצבים, כל טון שלו, כל מילה. אבל זה לא ככה, וברגע שאני לידו אז אני לא זוכרת אפילו מה זה בדסמ או יחסי שליטה, כי אני פשוט נמסה, אפילו אחרי אלוהים יודע כמה זמן שאנחנו ביחד.
אז אוף!
לפני 15 שנים. 25 בינואר 2009 בשעה 15:13