ירקרקות האופר

יש לי כל מיני רעיונות שאין לי כוונה ליישם. רעיונות שדורשים יותר מדי עבודה, למשל. לדוגמא, אני חושב על מכשיר ציפה לסאביות שאוהבות להשתכשך בבריכה. פאנל שצף מעל המים ומחבר אליו את הידיים, ככה שהחזה נח על הפאנל. הרגליים אסופות וקשורות לפאנל מתחתיו. מהפאנל יוצאת אלומת חוטים המקיפה את הסאבית ונוגעת בה במקומות אסטרטגים: על כל פטמה. בבטן. בירכיים. כמה חוטים משתפלים מטה לעבר המפשעה.

הפאנל הוא בעצם אורגן. כל קליד נוגע בחוט אחר, מעביר דרכו זרם. כמו בפסנתר, עוצמת הזרם משתנה בהתאם לעוצמת הלחיצה על הקליד.

אתה נהנה מיום קיץ בבריכה, ומדי פעם אתה מרביץ איזו נגינה על האורגן שלך. לפעמים זאת נעימה מלודית, שקטה, שנוגעת עמוק בלב ובבטן; לפעמים זאת יצירה סוערת שמרגישים בכל מקום, הרבה אחרי שהמוזיקה השתתקה והמים סוחבים אותך הנה והנה.

אני חושב על זה ונרגע. העולם עדיין בסדר.