אצלנו בבית אין עונשים. אתה הרי ילד גדול, חמודי, וילדים גדולים לא צריכים עונש. אצלנו יש רק פרסים, פרסים מכל מיני סוגים: קטנים וגדולים, למשל. ועוד למשל, מתוקים וחריפים.
לדוגמא, לתת נשיקה עסיסית לכפות הרגליים שלי - הרי זה פרס מתוק מדבש. גם להשפריץ את הגועל נפש שלך יכול להיות פרס, פרס גדול אפילו. אולי לראות, לרגע, שד אחד שלי, זה גם מתוק. ולהריח את התחתונים שלי - זה חתיכת פרס מתוק.
אבל גם למשל, לרכב על הדילדו הגדול הזה, בזמן שהזין שלך מדלדל שם בלי יחס, זה גם פרס. זה נכון שהוא חריף, אבל הוא פרס. וגם לקבל הרבה מכות עכשיו, דווקא איפה שכואב מאוד, זה פרס חריף, אבל אתה רוצה את הפרס הזה, נכון? ואם אני בוחרת, שוב למשל, לתת לך להיות האסלה שלי ליום, זה די חרפרף, אבל גם פרס, פרס על התנהגות יפה מאוד אפילו.
וגם לשבת כאן, עם משהו רחב שאי אפשר לשכוח נעוץ היטב בטוסיק החמוד שלך, ורק לחשוב איך זה לגמור - אתה ודאי מסכים איתי, שזה פרס מכובד מאוד.
ילד טוב שכמוך.
