ירקרקות האופר

- את מסקרנת אותי עם עם ההרגשה שיש בך עוד המון עומקים שאני לא קרוב למפות.

- את מחרמנת אותי.

- את מרשימה אותי כשאני מבין שלמרות שנותי, יש לך עוד הרבה מה ללמד אותי. את מרשימה אותי כשאת עושה דברים נכון, בקצב מתון, באנושיות, ברוגע. את מרשימה אותי כשאני מבין שיש דברים שאני לא יודע מתוך זה שאת יודעת אותם.

- את גורמת לי להרגיש קרוב אליך כשאני מבין יותר ויותר שהעיוותים והסטיות במוח שלך דומים כל כך לשלי.

- את משמחת אותי כשאת מאתגרת אותי, כשאת דוחפת אותי למקומות טובים. את משמחת אותי כשאת רוצה טוב לעצמך וכשאת משתמשת בכלים המועדים לפורענות שלרשותנו דווקא כדי שאעשה לעצמי טוב.

- לפעמים את גורמת לי להרגיש תחושות שאני לא רגיל להרגיש, כמו קנאה והתמסרות.

- את מרגשת אותי כשאת נפתחת לפני, כשאת חושפת את החלקים הלא קלים בנפש שלך, ושאת סומכת עלי שאני אראה אותך כמו שאת ועדיין ארצה להתפלש לרגליך.

- את מבינה אותי, שזה לא דבר טריוויאלי בכלל.

- את מערפלת לי את המוח עם דברים שאת אומרת, מחשבות קטנות שצצו לך הרגע או חיכו לשעת פקודה, משחקים שאינם משחקים כלל שאת ממציאה, סיטואציות שלא דמיינתי להכנס אליהן. ולפעמים את מערפלת לי את המוח עם יין.

- את עושה לי להרגיש כמו ילד: מתלהב, תמים, אופטימי, מטומטם קצת.

- קפה.