לפני שנתיים. 10 באפריל 2022 בשעה 15:24
אין לי על מה להלין ואין תלונות בפי. החיים יפים. לפחות שלי יפים. שורה חדשה, אבל, שורה חדשה.
אני נהנה להגיד מה לעשות, ולהחזיק את כל התשובות בראש, וגם אם אני לא יודע הכל אני תמיד יכול להוריד את הקול באוקטבה וחצי וזה נשמע משכנע. אבל, שורה חדשה, אבל.
לפעמים ממש מתחשק לי לחזור אחורה בזמן ולשנות את הקונפיגורציה כך שתהיה לי אחות גדולה. וגם אם אי אפשר לחזור בזמן, למצוא אחות גדולה חורגת. מישהי בחיים שלי שיודעת יותר ממני ויכולה ללמד. שניסתה יותר דברים ויודעת לעשות דברים שאני לא יודע. שקל לה להוביל, שיודעת לראות יותר רחוק ממני.
זאת פנטזיה נעימה מאוד והיא רק חצי מינית.