כשאני נכנס את לא לבושה, שוכבת על המיטה, מנדנדת רגל אחת על ברך אחת, ומשחקת בטלפון. את מתיקה את המבט מהמסך, מסתכלת עלי, מסתכלת על כף הרגל שלך, שוב אלי, ואז לטלפון. אני מבין רמזים, אז אני עומד על הברכיים ומנשק לך את הרגל. החמימות שלה עוטפת את הפנים שלי, את האף ואת הלחי. אני שולח לשון ומלקק בעדינות, כדי לא לדגדג, עובר על האצבעות ובין האצבעות, מוצץ קצת את הבוהן שלך. את מלטפת לי את הראש עם הרגל השנייה, אבל חוץ מזה שקועה בטלפון. אני מפנה את הפנים לרגל שמלטפת אותי ומנשק גם אותה, מעביר לשון לאורך הסוליה, מגיע שוב לאצבעות, ומלקק כל אחת לפי צרכיה. מדי פעם את מהמהמת ואני מבין שהלשון שלי מצאה נקודה שאהבת. מדי פעם, בין ליקוק לנשיקה, אני שולח מבט רעב לפות שלך. לך יש כנראה תכניות אחרות, כי ברגע שהרגליים שלך מסופקות, את מסתובבת על הבטן.
אני ממשיך להבין רמזים ומנשק במעלה הרגל שלך: השוק, החלק הפנימי של הירך. אני מדביק נשיקה על כל אחד מהישבנים שלך, ואז עוד כמה, ואז נסחף בתאווה לטוסיק שלך ומנשק עוד הרבה: בלחיים ובאמצע. את דוחפת את האגן שלך אחורה, לעבר הפנים שלי, ורגע לפני ששדה הראייה שלי נבלע בין הלחיים הרכות האלו אני רואה את ווטסאפ על המסך שלך ותוהה עם מי את מדברת והאם את מספרת לו שברגע זה, לשון חמימה חוקרת את פי הטבעת שלך.
בפנים חם ונעים, גם אם קצת קשה לנשום, ואני מבלה שעה ארוכה בלהצטרפת עם התחת שלך. הלשון שלי נעה במעגלים סביב הפתח ואני שומע אותך מתנשמת וזה מלהיב אותי עוד, וכל העולם שלי הוא ליקוק רטוב מתובל בנשיקות עמוקות. אני מנסה לשלוח יד נעימה לעבר הפות שלך אבל את אומרת,
״אה-אה. אתה לשון״,
אז אני משקיע את כל הריכוז שלי עכשיו בתנועות של הלשון. מה גורם לך להיאנח? אני מוצא את התנועות ומשכפל אותן, מחפש חדשות. הלחיים שלך מחבקות את הלחיים שלי והידיים שלי מחבקות את השוקיים שלך והזמן נראה שעצר, עד שאת דוחפת את הראש שלי אחורה ומסתובבת בחזרה, שוכבת על הגב.
אני מתנשם קצת. הלסת שלי תפוסה והלשון שלי עייפה, אבל עדיין רעבה. משהו מהרעב הזה מגיע גם למבט שלי. את עוקבת אחריו, לכוס שלך, ואומרת, ״רוצה?״
״כל כך״, אני אומר.
״ומה אתה?״ את אומרת.
״מישהו שרוצה שתגמרי לו בפה?״
״לא״, את אומרת. ״אתה לשון״.
״אני לא לשון״, אני מוחה. ״אני בנאדם״.
את נועצת בי את מבט הטורפת שלך.
״אני... אני לא?״ אני אומר. אני כבר לא בטוח.
״כמה אתה רוצה?״ את אומרת, בסוג של תשובה.
״מאוד״.
״אז מה אתה?״ את מרימה גבה.
״אני...״
״כן״, את מעודדת.
״אני לשון״.
״רק לשון?״
״רק לשון״.
״אוקי״, את אומרת וחוזרת לטלפון שלך, ״מותר לך״.
