סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 16 שנים. 15 במאי 2008 בשעה 21:25

אני עייף כל כך, עייף, שהראש שלי לא מצליח להשאר ישר מול המסך של המחשב. הוא נוטה קצת הצידה והמילים נראות עקומות. אני מזיז את המחשב ככה שהזווית שלו תתאים לזווית של הראש שלי. אז הראש שלי נופל עוד קצת שמאלה.

בזווית הזאת חלק מהמילים מאבדות את המשמעות שלהן. נשארת מהן רק צורה מעורפלת של מילה. חלק מהמשפטים מאבדים את המשמעות שלהן. ואז הכל מאבד משמעות -- האנשים והמילים שלהם. ואני חושב, הכל לא אמיתי. לא אמיתי. ואני מחייך בפעם הראשונה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י