ירקרקות האופר

אז מה היה לנו?
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=28268&blog_id=4032
מחסן ענקי אחד, שתי מיטות טיפולים מתכוונננות ועליהן שתי מגיבות סוררות, המון צופים, מסכי טלוויזיה, ודנדיליון ברקע, צוחקת צחוק מרושע.

חלק שני: קייסי וכחולה-שחורה מקבלות (הקלות)
"אני אוהבת אותך," הדהדה הצעקה בין קירות המחסן העירומים. "אוהבת אותך, אפורי-ירוקי חמודי!"
"אוי בחיי," אמרה קייסי.
"מעריצה אותך, נשמה, חולה על כפות רגליך, כפרה," קראה כחולה-שחורה והסתכלה על קייסי, מצפה להשתתפות. משזו לא באה, הוסיפה, "וגם קייסי מוסרת ד"ש!"
"אני לא מוסרת ד"ש, אני חושבת שזה צריך להיות הוא על מיטת הטיפולים. איי!"
"מה עשיתי?" שאלה אפורה-כחולה.
"כלום," אמרה קייסי, "זה פשוט שהתחיל..."
"התחיל שלב ב'!" קרא המוניטור בעליצות אפרורית.
"אני לא מרגישה כלום!" אמרה כחולה-אפורה.
"אני... דווקא... אך!" אמרה קייסי. קולות הסיבוב המכניים גרמו לשחורה-אפורה להביט אחורה, עד כמה שהקולר המתכתי שהצמיד את ראשה למיטה התיר לה. משהו שנראה כמו דילדו שעוצב על פי מידות של ענקי-אדם אפריקאיים, מסתובב ומשפריץ, התקרב לאחוריה של קייסי. התקרב -- ננעץ -- וחזר. התקרב -- ננעץ, מעט עמוק יותר -- וחזר. קייסי אמרה "אוך," ואז גם "אוף."
"למה לי לא קורה כלום?" שאלה ירוקה-שחורה.
הדילדו המסתובב נעץ נעיצה אחרונה, עמד מסתובב במקומו, נטוע בגופה של קייסי, ואז פנה לסדרה של נעיצות מהירות. קייסי העירה, "אלוהים שבשמיים," וגם "שמע ישראל."
"אני לא מבינה את השלב הזה," אמרה כחולה-שחורה.
"את... מוכנה... להפסיק... לדבר..." גנחה קייסי, שתנועות המנוף גרמו לגופה להדחף קדימה ואחורה בתוך כבליה.
"אני לא חושבת שזה רעיון טוב. אחרת איך יוכל הירוקי האפורי החמודי-מודי לדעת שהמכונות שלו לא עובדות?"
"רוצה... לנשום... אוויר..."
"בדיוק," אמרה שחורה-כחולה. "גם אני רוצה להרגיש כאילו האוויר כלה מריאותי! למה לי לא מגיע?"
באנחה מכנית נוראית, נקרע הדילדו מגופה הדואב של קייסי. קולות מכניים אחרים התחילו להשמע מאחורי שתי הבחורות.
"עכשיו תורי!" אמרה כחולה-אפורה בשמחה.
"אה, לא, מותק. אני חושבת שלא הבנת את החוקים," אמרה קייסי בעצב.
המסך הכריז בשמחה: "שלב ג': חוקן!"
"זה בטח בשבילי," אמרה ירוקה-שחורה בשמחה.
"איך הוא יעשה חוקן?" שאלה קייסי. "בקושי לקשור את השרוכים הוא יודע. בשביל להרביץ לנו הוא צריך מכונה. איך יעשה חוקן?"
"הוא יצליח! את תראי!"
צינור מתכתי נישא מן התקרה האפלה. מים התחילו להשפריץ ממנו.
"חתיכת מטומטם!" אמרה קייסי, מיט נוטפים מפניה. "חוקן זה הצד השני!"
הזרם התחזק. המים היו קרים, והזרם -- עכשיו מכת מים צורבת -- כוון לעבר פיה של קייסי.
"איך המים?" שאלה כחולה-כחולה בקנאה.
"גרגללללל," ענתה קייסי.
"קרים, את אומרת," אמרה שחורה-אפלה. "זה בטח כיף. מרעננן ככה. באמצע יום חם, קצת לשתות מים קרים." היא כיווצה את שפתיה והטתה את הפנים לעבר השפריץ האנושי שהייתה קייסי, מנסה ללכוד טיפות. לבסוף הזרם פסק, מטפטף מעט על ראשה השמוט של קייסי.
"אני אהרוג אותו," היא אמרה.
"שלב ד'," אמר המוניטור. שחורה-שחורה הביטה מעלה בציפיה.
"כתוב פה שהשלב הבא מחשמל!" היא אמרה.
"אין לי ספק," אמרה קייסי. היא חשבה רגע ואז הוסיפה, "אני רוצה לציין שאתה הומו לטאנטי, ירוק-אפור! ואתה גם פחדן! אך! איי! למה האלקטרודות האלו מחשמלות לי את האצבעות ברגליים! אוו! די עם האצבעות!"
הרעש פסק.
"הפסיק," העירה שחורה-שחרחרה.
"את מוכנה," צעקה קייסי, "להפסיק להחליף כינוי כל רגע?"
"סליחה," אמרה שחורה-כחולה.
"ועכשיו הוא מחשמל את האצבעות ברגל השניה! איי! איזה מין סאב אתה?"
"הוא בעצם שולת," העירה שחורה-כחולה בעדינות.
איש אחד, לבוש אפורים, עם סוודר ירוק, נכנס למחסן, אוחז בידו סנדוויצ'.
"ירוק!" צעקה שחורה-כחולה.
"אפור." אמרה קייסי.
האיש נגס בסנדוויצ'ו, שלף מברג ופנה לעבר המיכשור, כשהוא מעיף מבטים חטופים לעבר האדמומיות שפשתה בקורבנותיו העקודות.
"ירוק!" אמרה שחורה-כחולה. "אתה יודע שבכלל אין לי שום עונש וקייסי מקבלת הכל וחוץ מזה אתה שולת ואפשר חתימה על החזה?"
ירוק לא ענה, אלא עשה שעה קלה בתיקון המכשירים. אז הוא פנה ללכת. בדרכו הפטיר, "עכשיו הכל עובד. שתיכן צריכות להרגיש עכשיו את העונש. תעשו חיים!"
קולות הבזזט חזרו למשול במחסן האפל. "יש!" צעקה שחורה-כחולה. "חשמול וגינלי!"
"אוי תסתמי," אמרה קייסי.