אנחנו מזדיינים. מעבר לחלון פועלים מתווכחים. ככה זה זיון של בוקר.
שנינו כבר קצת מותשים והשרירים בירכיים שלי מתוחים מאוד. הכוס שלה מחבק את הזין שלי כמו סנדל זכוכית. זה מרגיש יותר טוב ממה שזה נשמע.
אני אומר לה, "אפשר לגמור?"
היא לוחשת, "מה פתאום".
זה מדגדג לי את הזין עוד יותר מהכוס שלה ואני מזיין אותה בקצב לא אחיד, יוצא מדי פעם קצת בבהלה, מחכה שם, על המפתן, חוזר. היא גונחת: "הזין שלך כל כך נעים כשאתה על הקצה".
אני לוחש, חצי מותש: "זה נהיה ממש קשה". ואז: "אל תהיי כזאת".
היא אומרת: "אסור" ומייד גומרת. זה כאילו היא מצאה מנגנון מורכב ומושלם, ורק היא יודעת להפעיל אותו: היא אומרת לא ואני מתקשה עוד יותר והיא גומרת.
היא יוצאת ממני כמו שמטפסים מחוץ לאוכף ומחייכת אלי. "תודה, היה אחלה". אני מתנשף, לא מהמאמץ הפיזי. היא שוכבת לידי ואני מנשק אותה ואומר בתוך האוזן שלה, "אם אני לא גומר בכוס שלך, אני הולך לגמור בתחת שלך" והיא מחייכת חיוך יודע-סוד.
