״אתה ממש מתרגש״, אני מעירה, ״מכשכש בזנב שלך כמו כלבלב מאושר״.
״ובכן״, הוא מרים את הפה מהרגל שלי ואומר, ״הבטחת שיהיה סקס הערב״.
״אוי, חמודי״, אני אומרת, ובאותו רגע נשמע צליל פעמון אינטרקום. הוא קופץ. ומבין. ומתכרכם.
״בשבילי, חמוד. בשבילי. תחזור לנשק״.
הוא חוזר לנשק אבל מפטיר, ״את לא צריכה לפתוח את האינטקרום?״
״זה אינטרקום, מטומטם. וחוץ מזה יש לו קוד. ומפתח״.
הוא נאנח ומנשק. אתה נכנס וכולך בריזה של אביב וקוביות של בטן. אתה מסתכל בתחת המונח לפניך ומנשק לי את הרגל, מסתכל עלי ומגחך. אני מורידה את הראש שלו אל הרצפה.
״אתה רואה שם את העשר אגורות?״
״כן״, הוא מסנן.
״זה מטבע, ככה, חמקמק״, אני אומרת. ״הוא כל הזמן מנסה לברוח. אז אתה תניח את האף שלך על המטבע עד שאימא תסיים פה ותוודא שהוא לא בורח -- מה אמרת?״
״קיללתי״, הוא מודה.
״קיללת״, אני אומרת ושוכבת על המיטה. אתה מתפשט, לאט, כדי להתגרות, ולוקח לי זמן לשים לב שאתה מטיל כל פריט לבוש מול הפנים שלו. את התחתונים אתה מניח ישר מול האף ואני מאוד רטובה לגלות את זה.
״לפני שאתה בא למיטה, איכפת לך?״
״כן?״
״הוא קילל״.
אתה מגחך שוב, מרים את החגורה שלך ומעיף טפיחה אגבית לביצים המשתלשלות לרגליך. אתה קופץ על המיטה ורגע אחר כך אתה בתוכי. אני מגזימה מאוד בגניחות שלי ושואלת, ״איך הנוף משם?״
״העשר אגורות נראות מעולה ולא מתחמקות בכלל״, מגיע קול מסכן מלמטה והזין שלך מתלבש לי בול בתוך הכוס.
