גלגלתי אותה במדרגות. אני לא סגור אם זה היה בעליה או בירידה ואם גלגלתי אותה בשטיח הפרום ההוא שירשתי מסבתא אסתר שהורישה לי אותו בריש גלי רק כדי להדגים בפני שאר הנכדים, מי הנכד המועדף עליה. אבל העובדה הבלתי ניתנת להכחשה היא שהשטיח איננו במקום בו הוא אמור היה להיות, אז אני נוטה לקשור בין האירועים.
מכל מקום, הכל התחיל ששמעתי את האלטעזאכן הערבי הקבוע של השכונה, שכבר מזמן לא טורח להקפיד על האידיש התקנית שלו, מכריז: "שולחנות" "כיסאות" "אלטזחאן אלטזחאן", במקצב הולך ונמוג לכיוון קצה הרחוב. אז אמרתי למה לא, נעביר אותה לאספן הזה וזהו, נשחרר. אז גלגלתי, ולמה אני חושב שגלגלתי בשטיח, כי השטיח נמצא זרוק בקצה הרחוב וככל שחולף הזמן אני משתכנע יותר ויותר בקשר בין השטיח - לאלטעזכאן - והיא, והיא לא הייתה שם בקצה הרחוב, אז שמחתי בשבילה שמישהו העדיף אותה יותר מהשטיח המלכותי של סבתא אסתר.
