יש לי שריר סבלנות מפותח, מאוד מפותח.
לדוגמא, אני יודע להמתין, לאסוף מידע, לנתח ולהעריך. לפעמים אני אפילו מחבב את ה״מאבק״ בין הרצון לפעול מהר תוך ניצול הזדמנויות לבין הרצון להיות סבלני ולפעול בזמן ובמקום הלכאורה מיטבי.
שכללתי את היכולת הזאת באופן מרשים (לעניות דעתי הצנועה). עד כדי כך, שמתנהל דיון פנימי בין הצדדים איך נכון לפעול במקרה דנן, מעין דיון מקדמי שעיקרו לקבוע מהו ערוץ הפעולה הנכון במקרה שלפנינו. כל צד שוטח את טיעוניו, מסכם ומציע הצעה ישימה, לעיתים האני הגבוה (תרתי) שואל שאלות הבהרה ולעיתים רחוקות מאפשר להציג ראיות. לא פעם הפטיש משמש אותי להרגיע צד שמפעיל מניפולציות ואצלי בראש, בוודאי כשהפטיש בידי, אין כניסה למניפולציות בכלל ולמניפולציות זולות בפרט. וכל הסיפור הזה, אגב, מתרחש כהרף עין ואף מהר יותר.
אז למה אני מטריח את מעט הקוראים כאן?.
או, אני שמח ששאלתי.
כי היום רק בא לי להרביץ עם הפטיש ולא אכפת לי שום תהליכים, גם אם הם כהרף עין.
זה מה שהיה לי לומר.