לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 0:18
בא לי לחנוק מישהו. לצרוח. להקיא.
הרגשה מחורבנת למדיי בשביל מוצאי חג.
אני באמת עד כדי כך מפחדת מעצמי?מלקחת אחריות?
אני, ורק אני אחראית על האושר שלי. על השמירה המתמדת עליו. ואם אני לא מאושרת, לבדוק למה לא ולתקן את הטעון תיקון. <כן אני יודעת אסור לי לתת לשום דבר בעולם. שום דבר לשנות את ההרגשה הזו. אני תמיד בסדר גמור. תמיד אהיה שם בשביל עצמי,מחבקת ואוהבת.>
אז קיבינימט, למה הלחץ הזה בחזה למה??
