לפני 16 שנים. 11 בנובמבר 2008 בשעה 21:35
עוברים עוד משוכה בדרך לאני שלי. לעומק הפנימי. למציאות.
(הסרטים הוחזרו לבלוקבסטר)
לא, הוא לא הבטיח שיהיה קל. והוא עומד בדיבור שלו.
ואני, כ"כ אוהבת שהוא לא מוותר לי,לא מתפשר, עיקבי, מכוון בהחלטיות קדימה.
לוקחת אחריות על החיים שלי.
ומה שאי אפשר לבד-אני דוחפת חזרה לקופסא ההיא.
כשיגיע הזמן המתאים, הרגע הנכון, נפתח אותה שוב. לא לבד!
תודה מאסטר.
**** מדהים כמה הנשימה יכולה להשתנות בטווח של 12 שעות.
קמתי בבוקר עם מועקה בחזה. ושיחה אחת, לא פשוטה או מפנקת
גרמה לי להרפות. פשוט להיות. אני.