לפני 16 שנים. 25 בנובמבר 2008 בשעה 20:04
אני לא במצב שמאפשר תרגום של מחשבות והרגשות למילים.
אני אשמור אותן להזדמנות אחרת.
כל מה שאני מסוגלת להוציא עכשיו זה :
תודה מאסטר!
המקום הזה שלי, על ארבע, על השטיח, למרגלות הספה שאתה שוכב עליה, הראש שלי מונח עליך, הידיים שלך עוטפות ומלטפות. מרגיעות. כ"כ מרגיעות, גם כשאתה "לש" אותי, צובט, שורט.
מרגיש לי שם, כל כך כל כך שאני עוצמת עיניים, מחייכת, ומתמכרת לתחושה.