בוחרת בטוב

זה מדהים!
בוקר שהתחיל טוב כל כך, נראה מבטיח לגמרי.
כל מה שתיכננתי התנהל על הצד הטוב ביותר.
בלי ויתורים לעצמי או עצלות,
קמתי, הספקתי המוןןןןן.
על הדרך, צעדתי גם את הצעידה היומית שלי במקום נעים, באויר הבוקר הנפלא,
עם ריחות וצבעים של פרחים ושמים. כייף אמיתי. טהור ונקי.

ואז,
שיחת טלפון אחת..
והאדמה תחתי רועדת.
הכל מתרסק לי ברגע.
עומדת ברחוב ובולעת פנימה את הדמעות, מעבירה יד לנגב מהר את אלו שכבר ברחו.

========

אני נושמת עמוק, מנסה לשחרר את הלחץ הנוראי בחזה,
את כאב הראש שתוקף אותי במלוא עוצמה.
יש בעיה. היא כמעט לגמרי באחריותי המלאה.
ולמרות שאני עושה כמיטב יכולתי, זה כנראה לא מספיק.
ההרגשה הזו מנקרת לי בפנים כבר דייי הרבה זמן.
אני לא יודעת לקרוא נכון את המפה.

הראש שלי מסתחרר מהמחשבות,
מהרעיונות המטורפים שעולים בי, בתקווה שזה אך ורק הדימיון שלי. לא מעבר.

גם כשאני מנסה לפשט את זה, לפרק לחלקים,
כל חלק וחלק בבעיה הזו נראה לי גדול ומסובך.

אני הולכת לישון קצת, ממילא אני לא מסוגלת לעשות שום דבר אחר.