בוחרת בטוב

היו לי היום כמה דקות של חסד שהצלחתי לחשוב קצת בשקט, בהיגיון,
לא עם הרגש הזה שמערבב ומטלטל אותי כל כך.
נזכרתי בהבנה הזו, שאם הקדוש ברוך הוא מנסה אותי במשהו,
זאת אומרת שהוא סומך עלי שאעמוד בזה! לגמרי!
הוא יודע שיש בי את היכולות.
גם אם אני לפעמים נתקפת חולשה מול אותם קשיים.

איך מאסטר תמיד אומר לי?
הכל בסדר. הכל בסדר.
צריך רק לפתוח את העיניים ואת הלב, כדי להבחין בטוב, גם מבעד לקשיים וללחצים.
דברים מסתדרים בסופו של דבר, גם אם לאט לאט.
לא להיבהל. שקט. הכל בסדר.
מרכינה ראש, נושמת עמוק, מקשיבה לבפנים שלי, מנסה להתחבר לאי שם, למאסטר.

==========
אוחחחחחחחחח, כמה שאני מתגעגעת.