בוחרת בטוב

אני?
ביומיום שלי אני שומעת שוב ושוב אנשים שאומרים לי שאני יודעת להביע, שאני מתנסחת נהדר.
אז למה כשזה מגיע לחשיפה שלי מולי המילים מתבלבלות לי?
אני נאלמת, מתגמגמת.
לא מצליחה לנהל שיחה עמוקה עם עצמי.
גם כאן בבלוג, מרגיש לי תקוע.
האם זה עדיין חלק מהרגלים ישנים? מבריחה מהמראה הפנימית שלי?

לפעמים יושב לי בראש ובבטן ובכל מקום הרגשות ומחשבות,
וכשאני באה לתרגם אותם למילים, לשחרר,
אופס,
הכל בורח.
ואני מוצאת את עצמי כותבת/אומרת/חושבת רק חלק ממני או דברים לא לגמרי מדוייקים.
מטריד.