בוחרת בטוב

השיר הזה, שמופיע בלינק בפרופיל שלי,
מתנגן לו אצלי בימים האחרונים ללא הפסקה.
מישהו לרוץ איתו
מילים ולחן: דניאל סלומון

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני גם לי מגיע
שיהיה מישהו כאן קרוב
יחבק וירגיע
אחד אחד את השדים במלחמה הזאת
אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיות

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק

עכשיו תורי
עכשיו תורי לא לכאוב
עכשיו אני גם לי מגיע
מישהו שלא ייתן לעזוב
הוא יילחם וינצח
אחד אחד את הקרבות במלחמה שלי
הוא יחבר את החלומות השבורים שלי

מישהו להיות איתו...

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני
גם לי מגיע

אני מוצאת את עצמי חושבת, מרגישה ואומרת לעצמי ולמאסטר,
כמה טוב לי שיש לי את מאסטר. ומה הייתי עושה בלעדיו,
ושלא יכלתי לבקש לי מישהו טוב יותר.

תודה מאסטר שלי, על שהינך.
על השקט, השלווה והחוכמה.
על הסבלנות, ועוד סבלנות, הארת הפנים והקול המרגיע.
כן, אני יודעת שאני מתישה לפעמים. לא בכוונה, זה רק מכלול הצטברויות.
ואתה אומר, תנוחי. תני לעצמך לנוח. שקט.
הגוף שלי מגיב, לא רגוע, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות.
ואתה, בסבלנות אדירה, מוביל אותי לשקט.
עם הקול הזה שמטריף אותי, מכוון אותי להרפיה,
למנוחה שלפני השינה.
פשוט תודה.
=====
כל הבוקר, במטבח, חשבתי לעצמי כמה חבל שאני לא ניידת.
איך הייתי רוצה לארוז לך מעוגת הגבינה,ופשטידת התרד,והבלינצ'ס ושאר המטעמים.
לבוא, להביא לך, וללכת.

חג שמח לכולם.
ולי, מעבר לשמחה ולשקט הפנימי והמנוחה, מנוחת הנפש,
אני מאחלת שאצליח לשמור ולכבד את עצמי ולא להשתולל עם האכילה.