בוחרת בטוב

הנה, עוד הזדמנות לשנן את מה שמאסטר מלמד אותי כל הזמן,
חוזר ומסביר.

לוקחת נשימה עמוקה. זוכרת שדברים מהעבר עולים,
אבל הם חלפו, גם אם היו מאוד לא נעימים.
אני מדברת, במתינות, מספרת.
לא מוציאה כעס, גם לא את העלבון.
לא מטיחה כלום באף אחד.
מספרת ומולי עולות תמונות ברורות וחדות.

עכשיו כואב לי הראש.
עכשיו הכי מתאים לי זה להיות בפינת השטיח, על הבירכיים,
להוציא את כל הדבר הזה שמטנף לי את הנשמה,
אבל יש לי עוד יום ארוך ואני לא יכולה לעצור אותו ככה באמצע.
שוב אני מזכירה לעצמי שמה שהיה, היה וחלף.
היום אני ילדה גדולה וחזקה, לא מיסכנה.
עושה ככל יכולתי לא להעביר את התיסכולים והפחדים לדור הבא.