לפני 15 שנים. 18 ביולי 2009 בשעה 21:08
אז מאסטר משקיף מרחוק,
הוא סומך עלי שאני יודעת את העבודה, יודעת מה ואיך לנהוג.
למה אני יוצאת מהפוקוס שלי? ככה נשאלתי בסמס.
למה באמת?
מה מטריף אותי כך כך?
מה מלחיץ בדיוק?
ממה הפחד?
ואני מרגישה מתאמצת להישאר באיזון, לא לתת להתרחשיויות להוציא אותי מהאיזון.
איך מאסטר כתב לי?
"תפסיקי להתאמץ ולהשתדל,תני מקום לשקט. תזיזי הכל הצידה ועשי לו מקום"
נושמת עמוק, משקיטה, מנסה לא להתבלבל מהידיעה שנשאר לי להתגעגע יותר משבוע.
כן, מתגעגעת מאוד,
מרגישה קטנטנה שזקוקה לחיבוק החזק של מאסטר.
עוצמת עיניים וממדמיינת את החיבוק הזה שלו. לוקחת לי אותו פנימה.
יש לי עוד הרבה עבודה השבוע, יאללה להפשיל שרוולים.