בוחרת בטוב

אחרי הרבה הרבה הרבה זמן שלא...
הריחוף הזה טוב כל כך.
(-:

וגם למדתי היום עוד שיעור בלשחרר את הלחץ הזה בחזה.
איך להיכנס לשקט.
או לפתוח כך את היום או לסיים אותו כך.
או בשכיבה במיטה, על הגב ולתת לעצמי לשקוע בתוך הענן שאופף אותי. לתת לשקט לחלחל עם כל שאיפה ונשיפה- לרדת עוד. ולאט לאט לתת לעצמי להתרומם חזרה עם הנשימות. בשקט.
אפשר גם לרדת על ארבע עם גב זקוף וקודקוד כלפי מעלה ולצלול לתוך השחור.
עם מאסטר זה עבד מצוין! הקול שלו, והאצבע שלו על המצח שלי מטיסים אותי לשם בקלות.
עכשיו אני אתאמן על זה גם כאן, עם עצמי.


====
אתמול, אחרי הבכי והשיחה עם מאסטר הבנתי עוד חלק מהרצון והצורך שלי להיות שם למטה.
היום, הנתינה הזו, ההתמסרות וההפקדה שלי את עצמי בידיים של מישהו אחר, שיקח כל מה שהוא רוצה- זו הבחירה וההחלטה שלי!
פעם מזמן אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה או מסכימה, אף שאלה לא נשאלה. אף מילה לא נאמרה.
הכל פשוט קרה.