בוחרת בטוב

כמו תמיד, לשמוע את האמירות האלו ממאסטר זה נשמע על גבול ההזוי.
אבל ככה זה, כמה שהזוי ככה נכון, נוגע, מדויק.
"לכי לקבל את השבת. לכי להתקדש ולהיטהר.." רגע, זה באמת המאסטר שלי?? (-:
"תני לנשימות שלך ללטף אותך מבפנים. תאספי לך אהבה. שימי לב לזה גם בשולחן השבת.."
"זה אולי יעלה דמעות. זה בסדר." אולי?? רק מלשמוע את הקול הזה, אומר את המילים האלו שנוגעות לי בנקודה הכי חלשה ונזקקת שלי מפנים, והדמעות שלי עולות.
אוחחחח, נפלא לקבל כך את השבת.

======
הציור הזה ששלחת לי היום, בתוספת הכיתוב המדויק. תמצית הכל. כמה זה הופך את הכל לברור יותר. פשוט יותר. אבל לא קל בכלללל....
"מבחוץ יש את השכבה החיצונית שאותה מראים לעולם כולו. מתחת בוערים כל השדים, הדפוסים, הפחדים, הכעסים... כל מה שגורם לנו להתנהג כמו שאנחנו מתנהגים ולהרגיש כמו שאנחנו מרגישים. עמוק מתחת לזה נמצא מקור האושר שלנו."
אני עדיין בוחנת את הכוויות והסימנים של הדפוסים והפחדים והכעסים.. העוצמות של הכעס שלי עדיין עצומות. רק שהיום אני כבר יכולה לשים לב, להבחין שאני כועסת, לזכור שיש שם משהו מתחת. שאני צריכה לנקות שם. זה כבר עוזר לי להרגיע באותו הרגע. במקום לסחוב את הכעס והחמיצות עוד שעות.