לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 20:08
הו, כמה שאני זקוקה לפורקן.
ישבתי לי הערב, מוקפת באנשים שאני אוהבת, שמפרגנים, שמרעיפים אהבה. אמיתית.
ואיכשהו מצאתי את עצמי פורשת לשירותים, מתנשמת בכבדות והופס, דמעות.
בין כולם הרגשתי לי לרגע לבד, פתאום קצת מבוהלת, רחוקה מידיי ממך.
ואז נזכרתי בשיחה הזו שהתקיימה רק לפני שבוע, שאלת אם אני יכולה להרגיש את החיבוק שלך מרחוק. ואני שמעתי את הקול המלטף שלך ואמרתי ש"כן, אני בהחלט מרגישה אותך עוטף אותי גם מרחוק." אז ישבתי שם בשירותים, דומעת, מתמכרת להרגשה שאתה איתי גם עכשיו, מחבק.
נגבתי את הדמעות ויצאתי לחייך...
הפורקן האמיתי יבוא עוד מעט, כשאכנס למיטה.